להצטרפות לחיזוק היומי העולמי
שלחו הודעת ווטסאפ למספר
052-768-0007
או חייגו להאזנה בעלות שיחה רגילה
לאתר “החיזוק היומי העולמי” ולפרויקט “יום יום בכותל” http://www.10001000.co.il
אל תבכה! תתקדם!
שלום וברכה מורי ורבותי!
בהמשך ל”בכי ללא תכלית”.
כאשר יוסף ובנימין נפגשו, כתוב שהם בכו זה על צואריו של זה “וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו” (בראשית מה, יד).
רש”י כותב במקום בשם המדרש שכל אחד מהם חזה את בית המקדש שיהיה בחלקו של אחיו, והולך ועומד להיחרב מן העולם.
יוסף בכה על בית מקדש ראשון ושני שיהיו בחלקו של בנימין וייחרבו מן העולם, ואילו בנימין חזה את בית המקדש, משכן שילה, שאמור להיות בחלקו של יוסף ויחרב.
כל אחד בכה על משכנו ומקדשו של השני.
ושואל רבי משה חברוני, מראשי ישיבת חברון, מה ההיגיון שאתה בוכה על בית המקדש של אחיך בעוד שלך יש בית מקדש שהולך להיחרב מן העולם?
למה שלא תבכה על הצרות שלך? מדוע אתה בוכה על צרותיו של האחר?
והוא עונה על כך תירוץ נפלא ומדהים שאמור לגרום לכל אחד מאיתנו להבין את סדרי העדיפויות גם בבכי בחיים.
אומר הרב משה חברוני, שאומר יוסף לאחיו בנימין: “על הצרות שלי אני לא בוכה, כי על הצרות שלי אני עדיין מנסה לבטל רוע הגזירה. אני עדיין מנסה לעשות הכל כדי להצליח ולצלוח את המשברים הללו. אבל על הצרות שלך, שבהן אני לא יכול לעזור לך, אני יכול רק לעמוד מן הצד ולבכות”.
במלים אחרות, אם יש לך אפשרות לעשות משהו, אל תשב ותבכה, חבל על הזמן שלך, מה שאתה מסוגל לעשות הוא המשהו שיכול להציל אותך מהצרה הבאה.
הבכי שלך בסך הכל מוביל אותך לבכי נוסף כאשר לא תשים לב, ויהיה משהו נוסף שיתפרק ויפול לך מבין האצבעות ושוב תיאלץ לבכות.
לא משקיעים זמן בבכי, לא משקיעים זמן באבל, לא משקיעים זמן במשהו אם הוא לא יוביל ללקחים שיקימו ויתנו את התקומה מחדש.
משקיעים אך ורק ביעד הבא, בצעד הבא ובמשהו שימנע חס ושלום וחס וחלילה את החורבן הבא.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
