לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249434
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249481
סוטה דף לד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים – חזרו המים לאחוריהם, שנאמר (יהושע ג טו) ‘וכבוא נושאי הארון עד הירדן וגו’ ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד’. וכמה גובהן של מים? שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, כנגד מחנה ישראל, דברי ר’ יהודה. אמר לו ר’ אלעזר בר’ שמעון, לדבריך, אדם קל או מים קלים? הוי אומר מים קלים! אם כן, באין מים ושוטפין אותן? אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין יתר משלש מאות מיל, עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר (יהושע ה א) ‘ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה’ את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל’. ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (יהושע ב י) ‘כי שמענו את אשר הוביש ה’ את מי ים סוף’ וגו’, וכתיב (יהושע ב יא) ‘ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד’ וגו’. עודם בירדן אמר להם יהושע, דעו על מה אתם עוברים את הירדן – על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם, שנאמר (במדבר לג נב) ‘והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם’ וגו’; אם אתם עושין כן – מוטב, ואם לאו – באין מים ושוטפין אותיכם. מאי ‘אותיכם’? אותי ואתכם. עודם בירדן אמר להן יהושע, הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי ישראל וגו’, וכתיב (יהושע ד ו) ‘למען תהיה זאת אות בקרבכם, כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם’ וגו’, סימן לבנים שעברו אבות את הירדן. עודם בירדן אמר להן יהושע (יהושע ד ג) ‘שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכן שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה’ וגו’; יכול בכל מלון ומלון? ת”ל ‘אשר תלינו בו הלילה. אמר רבי יהודה, אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים, ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה. וגמירי, דטעונא דמדלי איניש לכתפיה – תילתא דטעוניה הוי. מכאן אתה מחשב לאשכול, שנאמר (במדבר יג כג) ‘וישאוהו במוט בשנים’; ממשמע שנאמר ‘במוט’, איני יודע שבשנים? מה תלמוד לומר ‘בשנים’? בשני מוטות. אמר רבי יצחק, טורטני וטורטני דטורטני. הא כיצד? שמנה נשאו אשכל, אחד נשא רימון, ואחד נשא תאינה, יהושע וכלב לא נשאו כלום; אי בעית אימא משום דחשיבי, ואי בעית אימא שלא היו באותה עצה. פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא, חד אמר – לדברי רבי יהודה
עמוד ב
כחנייתן עברו, לדברי רבי אלעזר בר’ שמעון בזה אחר זה עברו, וחד אמר – בין מר ובין מר כחנייתן עברו, מר סבר אדם קל ומר סבר מים קלים. (במדבר יג ב) ‘שלח לך אנשים’, אמר ריש לקיש, ‘שלח לך’ – מדעתך. וכי אדם זה בורר חלק רע לעצמו? והיינו דכתיב (דברים א כג) ‘וייטב בעיני הדבר’, אמר ריש לקיש, ‘בעיני’ – ולא בעיניו של מקום. (דברים א כב) ‘ויחפרו לנו את הארץ’, אמר ר’ חייא בר אבא, מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של ארץ ישראל; כתיב הכא ‘ויחפרו לנו את הארץ’, וכתיב התם (ישעיה כד כג) ‘וחפרה הלבנה ובושה החמה’ וגו’. (במדבר יג ד) ‘ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור’, אמר רבי יצחק, דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מרגלים על שם מעשיהם נקראו, ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד – (במדבר יג יג) ‘סתור בן מיכאל’, ‘סתור’ שסתר מעשיו של הקב”ה, ‘מיכאל’ שעשה עצמו מך. אמר רבי יוחנן, אף אנו נאמר, ‘נחבי בן ופסי’, ‘נחבי’ שהחביא דבריו של הקב”ה, ‘ופסי’ שפיסע על מדותיו של הקב”ה. (במדבר יג כב) ‘ויעלו בנגב ויבא עד חברון’, ‘ויבאו’ מבעי ליה! אמר רבא, מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן, אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים! יהושע – כבר בקש משה עליו רחמים, שנאמר (במדבר יג טז) ‘ויקרא משה להושע בן נון יהושע’, יה יושיעך מעצת מרגלים. והיינו דכתיב (במדבר יד כד) ‘ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו’ וגו’. ‘ושם אחימן ששי ותלמי’ וגו’; ‘אחימן’ – מיומן שבאחיו, ‘ששי’ – שמשים את הארץ כשחתות, ‘תלמי’ – שמשים את הארץ תלמים תלמים. ד”א, אחימן בנה ענת, ששי בנה אלש, תלמי בנה תלבוש. ‘ילידי הענק’ – שמעניקין חמה בקומתן. (במדבר יג כב) ‘וחברון שבע שנים נבנתה’; [מאי ‘נבנתה’?] אילימא נבנתה ממש, אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם לבנו גדול, דכתיב (בראשית י ו) ‘ובני חם כוש ומצרים’ וגו’? אלא שהיתה מבונה על אחד משבעה בצוען. ואין לך טרשים בכל א”י יתר מחברון (משום) דקברי בה שיכבי, ואין לך מעולה בכל הארצות יתר מארץ מצרים שנאמר (בראשית יג י) ‘כגן ה’ כארץ מצרים’, ואין לך מעולה בכל ארץ מצרים יתר מצוען, דכתיב (ישעיה ל ד) ‘כי היו בצוען שריו’, ואפילו הכי חברון מבונה אחד משבעה בצוען. וחברון טרשים הוי? והא כתיב (שמואל ב טו ז) ‘ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא’ וגו’, ואמר רב אויא ואיתימא רבה בר בר חנן, שהלך להביא כבשים מחברון, ותניא ‘אילים ממואב כבשים מחברון’? מינה, איידי דקלישא ארעא עבדה רעיא, ושמן קניינא. (במדבר יג כה) ‘וישובו מתור הארץ
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
