לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244528
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244592
נזיר דף ה
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
ויליף (ויקרא כה כט) ‘ימים’ ‘ימים’ מבתי ערי חומה, מה התם י”ב חדש אף כאן י”ב חדש. ר’ נהוראי אומר, מגלח אחת לל’ יום. רבי יוסי אומר, מגלח מערב שבת לערב שבת, שכן מצינו בבני מלכים שמגלחים מע”ש לע”ש’. מאי טעמא דרבי? יליף מבתי ערי חומה. והא רבי הוא דאמר אין ימים פחותין משנים? האי גזירה שוה משום כובד גמיר, ובשני ימים ליכא כובד. ואימא ב’ שנים, דכתיב ‘ויהי מקץ שנתים ימים’? דנין ימים שאין עמהן שנים מימים שאין עמהן שנים, ואל יוכיח זה שיש עמו שנים. ואימא ל’ יום, דכתיב (במדבר יא כ) ‘עד חדש ימים’? דנין ימים שאין עמהם חדשים מימים שאין עמהם חדשים, ואל יוכיח זה שיש עמו חדשים. ואימא מהכא (שופטים יא מ) ‘מימים ימימה’ וגו’? דנין ‘ימים’ מ’ימים’, ואין דנין ‘ימים’ מ’ימימה’. ומאי נפקא מינה? והא תנא דבי ר’ ישמעאל ‘(ויקרא יד לט) ‘ושב הכהן’ ‘ובא הכהן’ – זו היא שיבה זו היא ביאה’? הני מילי היכא דליכא דדמי ליה, אבל היכא דאיכא דדמי ליה – מדדמי ליה ילפינן. איכא דאמרי, מנא ידעינן דכל תלתא ירחין חד זימנא? דילמא ארבעה זימני בשתא, (א”נ) ארבעה ירחין חד זימנא תרין ירחין בחד זימנא? ‘רבי נהוראי אומר מגלח אחת לשלשים יום’. מאי טעמא? גבי כהנים משום דאיכא כובד, ה”נ איכא כובד. ‘ר’ יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת’. מאי איכא ביניה לשאר אחוהי? יום טוב שחל להיות באמצע שבת, דאחוהי מגלחין הוא לא מגלח. אי נמי, לגלוחי מן צפרא דמעלי שבתא – אחוהי מגלחין, איהו לא מגלח עד פניא. הני ארבעים שנה מאי עבידתייהו? ר’ נהוראי אומר משום רבי יהושע, לקץ מ’ שנה ששאלו להן מלך. תנא ‘אותה שנה ששאלו להן מלך – היא שנת עשר לשמואל הרמתי’: מתני’. סתם נזירות ל’ יום: גמ’. מנהני מילי? אמר רב מתנא, אמר קרא (במדבר ו ה) ‘קדוש יהיה’; ‘יהיה’ בגמטריא תלתין הוו. בר פדא אמר, כנגד ‘נזיר’ ‘נזרו’ האמורים בתורה ל’ חסר אחת. ורב מתנא נמי נילף מ’נזיר’ ‘נזרו’? אמר לך, ההוא לדרשה – (במדבר ו ג) ‘מיין ושכר יזיר’ – לאסור יין מצוה כיין רשות, (במדבר ו ב) ‘כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר’ – מלמד שהנזירות חלה על נזירות.
עמוד ב
ובר פדא אמר לך, ליכא חד מינהון דלאו לדרשא! אלא מדההוא למניינא – כולהו נמי למניינא. תנן ‘סתם נזירות שלשים יום’; בשלמא לרב מתנא ניחא, אלא לבר פדא קשיא? אמר לך בר פדא, איידי דאיכא יום תלתין דמגלח ומביא קרבנותיו, משום הכי תנא שלשים. תנן ‘מי שאמר הריני נזיר – מגלח יום שלשים ואחד’; בשלמא לרב מתנא ניחא, אלא לבר פדא קשיא? אמר לך בר פדא, אימא סיפא ‘אם גילח ליום שלשים יצא’! אלא סיפא מסייעא ליה, רישא ‘נעשה כאומר שלימין’. ולרב מתנא קשיא סיפא? קסבר מקצת היום ככולו. תנן ‘הריני נזיר שלשים יום – אם גילח יום ל’ לא יצא’? באומר שלימין. תנן ‘מי שנזר ב’ נזירות – מגלח את הראשונה יום ל’ ואחד והשניה ליום ששים ואחד’; בשלמא לרב מתנא ניחא,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
