לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240214
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240303
נדרים דף סו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
לומר שאין מקרעין שטר כתובה: מתני’. פותחין בימים טובים ובשבתות. בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרין ושאר כל הימים אסורין, עד שבא ר”ע ולימד שהנדר שהותר מכללו הותר כולו. כיצד? אמר ‘קונם שאיני נהנה לכולכם’ – הותר אחד מהן הותרו כולן. ‘שאיני נהנה לזה ולזה’ – הותר הראשון הותרו כולן, הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין. (הותר האמצעי – הימנו ולמטה מותר, הימנו ולמעלה אסור.) ‘שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן’ – צריכין פתח לכל אחד ואחד. ‘קונם יין שאני טועם שהיין רע למעיים’, אמרו לו והלא המיושן יפה למעיים – הותר במיושן, ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין. ‘קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב’, אמרו לו הלא הכופרי יפה ללב – הותר בכופרי, ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים. מעשה היה והתירו ר”מ בכל הבצלים: גמ’. ‘הותר האחרון – האחרון מותר וכולן אסורין’. מאן תנא? אמר רבא, ר”ש היא, דאמר ‘עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד’: קונם יין שאני טועם וכו’: ותיפוק ליה דאין רע? אמר ר’ אבא, ‘ועוד יפה’ קתני: קונם בצל שאני טועם שהבצל וכו’: ותיפוק ליה דאין רע? אמר ר’ אבא, ‘ועוד יפה’ קתני: מתני’. פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. אומרים לו ‘אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך כך היא ווסתו של פלוני, מגרש את נשיו, ועל בנותיך יהו אומרין בנות גרושות הן, מה ראתה אמן של אלו להתגרש?’, ואמר ‘אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר’, ה”ז מותר: ‘קונם שאני נושא את פלונית כעורה’ והרי היא נאה, ‘שחורה’ והרי היא לבנה, ‘קצרה’ והרי היא ארוכה – מותר בה; לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה, אלא שהנדר טעות. ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה, והכניסוה לבית ר’ ישמעאל וייפוה. אמר לו ר’ ישמעאל, בני, מזו נדרת? אמר לו, לאו. והתירה ר’ ישמעאל. באותה שעה בכה ר’ ישמעאל ואמר, בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן! וכשמת ר’ ישמעאל, היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות ‘בנות ישראל על ר’ ישמעאל בכינה’. וכן הוא אומר בשאול (שמואל ב א כד) ‘בנות ישראל על שאול בכינה’: גמ’. מעשה לסתור! חסורי מחסרא והכי קתני, ‘ר’ ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה, מעשה באחד שנדר מבת אחותו והכניסוה לבית ר’ ישמעאל וייפוה’ וכו’.
עמוד ב
תנא ‘שן תותבת היתה לה, ועשה לה רבי ישמעאל שן של זהב משלו’. כי שכיב רבי ישמעאל, פתח עליה ההוא ספדנא הכי, ‘בנות ישראל על ר’ ישמעאל בכינה המלבישכן’ וכו’. ההוא דאמר לה לדביתהו ‘קונם שאי את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי יהודה ולר”ש’. ר’ יהודה טעים; אמר, ק”ו, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו – אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק, ואני – על אחת כמה וכמה! ר”ש לא טעים; אמר, ימותו כל בני אלמנה ואל יזוז שמעון ממקומו, ועוד, כי היכי דלא לתרגלי למינדר. ההוא דאמר לדביתהו ‘קונם שאי את נהנית לי עד שתרוקי בו ברשב”ג’, אתת ורקק אלבושיה. א”ל רב אחא מדפתי לרבינא, והא האי לזילותא קא מיכוין? א”ל, מירק על מני דרשב”ג זילותא רבתא היא. ההוא דאמר לה לדביתהו ‘קונם שאי את נהנית לי עד שתראי מום יפה שביך לר’ ישמעאל בר’ יוסי’. אמר להם, שמא ראשה נאה? אמרו לו, סגלגל. שמא שערה נאה? דומה לאניצי פשתן. שמא עיניה נאות? טרוטות הן. שמא אזניה נאות? כפולות הן. שמא חוטמה נאה? בלום הוא. שמא שפתותיה נאות? עבות הן. שמא צוארה נאה? שקוט הוא. שמא כריסה נאה? צבה הוא. שמא רגליה נאות? רחבות כשל אווזא. שמא שמה נאה? לכלוכית שמה. אמר להן, יפה קורין אותה לכלוכית – שהיא מלוכלכת במומין, ושרייה. ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל, נסיב איתתא. אמר לה, בשילי לי תרי טלפי, בשילה ליה תרי טלפי. רתח עלה. למחר אמר לה בשילי לי גריוא, בשילה ליה גריוא. אמר לה, זילי אייתי לי תרי בוציני, אזלת ואייתי ליה תרי שרגי. אמר לה, זילי תברי יתהון על רישא דבבא. הוה יתיב בבא בן בוטא אבבא וקא דאין דינא, אזלת ותברת יתהון על רישיה. אמר לה, מה הדין דעבדת? אמרה ליה, כך ציוני בעלי! אמר, את עשית רצון בעליך – המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא!:
פרק עשירי נערה המאורסה
מתני’. נערה המאורס’ – אביה ובעלה מפירין נדריה.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
