לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232972
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233083
כתובות דף צח
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
‘בבתוליה’ – שיהו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין שלא כדרכה. ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה, קתבעה מזוני. אתאי לקמיה דרבא, אמר להו ליתמי, זילו הבו לה מזונות! לית דחש להא דר’ שמעון דאמר לא אמרינן מקצת כסף ככל כסף. שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף, מוכרת שלא בב”ד צריכה שבועה או אין צריכה שבועה? ותבעי לך הכרזה? אמר ליה, הכרזה לא קמיבעיא לי, דא”ר זירא, אמר רב נחמן, אלמנה ששמה לעצמה – לא עשתה ולא כלום; ה”ד? אי דאכרוז, אמאי לא עשתה ולא כלום? אלא לאו דלא אכרוז, ולעצמה הוא דלא עשתה ולא כלום, הא לאחר מה שעשתה עשתה! לעולם דאכרוז, ודאמרי לה, מאן שם ליך? כי האי דההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא דיתמי, אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי, אייקר קם בשית מאה, אתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה, מאן שם לך? והלכתא, צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה: מתני’. אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה – נתקבלה כתובתה. היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה – מכרה בטל. אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין – מכרה בטל. רשב”ג אומר, לעולם מכרה קיים, עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין ובגנה בת חצי קב, וכדברי רבי עקיבא בית רובע. היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה – של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים: גמ’. מאי שנא שוה מאתים במנה, דאמרי לה את אפסדת, שוה מנה במאתים נמי תימא אנא ארווחנא? אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה,
עמוד ב
כאן שנה רבי הכל לבעל המעות, כדתניא ‘הוסיפו לו אחת יתירה הכל לשליח דברי רבי יהודה, רבי יוסי אומר חולקין’. והתניא ‘רבי יוסי אומר הכל לבעל המעות’? אמר רמי בר חמא, לא קשיא, כאן בדבר שיש לו קצבה כאן בדבר שאין לו קצבה. אמר רב פפא, הלכתא, דבר שיש לו קצבה – חולקין, דבר שאין לו קצבה – הכל לבעל המעות. מאי קמ”ל? שינויא דשנינן שינויא הוא. איבעיא להו, אמר ליה זבין לי ליתכא ואזל וזבין ליה כורא, מאי? מוסיף על דבריו הוא וליתכא מיהא קני, או דלמא מעביר על דבריו הוא וליתכא נמי לא קני? אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבינא, ת”ש ‘אמר בעה”ב לשלוחו תן להן חתיכה לאורחין והוא אומר טלו שתים והן נטלו שלש – כולן מעלו’; אי אמרת בשלמא מוסיף על דבריו הוי – משום הכי בעל הבית מעל, אלא אי אמרת מעביר על דבריו הוי – בעל הבית אמאי מעל? והתנן ‘השליח שעשה שליחותו – בעל הבית מעל, לא עשה שליחותו – שליח מעל’! הכא במאי עסקינן? דאמר להו טלו אחת מדעתו של בעל הבית ואחת מדעתי, ושקלו אינהו תלת. ת”ש, ‘היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה – מכרה בטל’; מאי לאו דזבין שוה מנה ודינר במנה ודינר, ומאי ‘במנה’ מנה שלה, ומאי ‘אפי’ אפי’ היא אומרת אחזיר את הדינר ליורשים’ – בדינר מקרקעי, וקתני ‘מכרה בטל’? אמר רב הונא בריה דרב נתן, לא, בדאוזיל.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
