לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232952
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233063
כתובות דף עח
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
מתני’. האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס – מודים ב”ש ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים. נפלו לה משנתארסה – ב”ש אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור, אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים. אמר רבי יהודה, אמרו חכמים לפני ר”ג, הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים? אמר להם, על החדשים אנו בושים, אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים! נפלו לה משנשאת – אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות. עד שלא נשאת ונשאת – ר”ג אומר אם מכרה ונתנה קיים. א”ר חנינא בן עקביא, אמרו לפני ר”ג, הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים? אמר להם, על החדשים אנו בושים, אלא שאתם מגלגלין עלינו הישנים! ר”ש חולק בין נכסים לנכסים; נכסים הידועין לבעל – לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל, שאינן ידועין לבעל – לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים: גמ’. מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי? אמרי דבי רבי ינאי, רישא בזכותה נפלו, סיפא בזכותו נפלו. אם בזכותו נפלו, כי מכרה ונתנה אמאי קיים? אלא רישא ודאי בזכותה נפלו, סיפא – אימר בזכותה אימר בזכותו; לכתחלה לא תמכור, אם מכרה ונתנה קיים: א”ר יהודה אמרו לפני ר”ג: איבעיא להו, רבי יהודה אלכתחלה או אדיעבד?
עמוד ב
ת”ש, דתניא, ‘א”ר יהודה, אמרו לפני ר”ג, הואיל וזו אשתו וזו אשתו, זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל! אמר להן, על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים’ – שמע מינה דיעבד קאמר, שמע מינה. תניא, ‘אמר רבי חנינא בן עקביא, לא כך השיבן רבן גמליאל לחכמים, אלא כך השיבן; לא אם אמרתם בנשואה – שכן בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה, תאמרו בארוסה – שאין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה? אמרו לו, רבי, מכרה לה עד שלא נשאת; נשאת ואח”כ מכרה מהו? אמר להו, אף זו מוכרת ונותנת וקיים, אמרו לו, הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים? אמר להם, על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים’. והאנן תנן ‘עד שלא נשאת ונשאת ר”ג אומר אם מכרה ונתנה קיים’? אמר רב זביד, תני ‘מוכרת ונותנת וקיים’. רב פפא אמר, לא קשיא, הא ר’ יהודה אליבא דר”ג, הא ר’ חנינא בן עקביא אליבא דר”ג. ור’ חנינא בן עקביא כב”ש? ה”ק, לא נחלקו ב”ש וב”ה על דבר זה. רב ושמואל דאמרי תרוויהו, בין שנפלו לה נכסים עד שלא נתארסה בין שנפלו לה נכסים משנתארסה וניסת – הבעל מוציא מיד הלקוחות. כמאן דלא כרבי יהודה ולא כר’ חנינא בן עקביא? אינהו דאמרי כרבותינו, דתניא, ‘רבותינו חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה וניסת – הבעל מוציא מיד הלקוחות’: משניסת אלו ואלו מודים: לימא תנינא לתקנת אושא, דא”ר יוסי בר’ חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה – הבעל מוציא מיד הלקוחות? מתניתין – בחייה ולפירות, תקנת אושא – בגופה של קרקע ולאחר מיתה: ר”ש חולק בין נכסים: אלו הן ידועין ואלו הן שאינן ידועין? אמר ר’ יוסי ברבי חנינא, ידועין – מקרקעי, שאינן ידועין – מטלטלין. ור’ יוחנן אמר, אלו ואלו ידועין הן; ואלו הן שאינן ידועין – כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים. תניא נמי הכי, ‘אלו הן שאינן ידועין – כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים’: ההיא איתתא דבעיא דתברחינהו לנכסה מגברה, כתבתינהו לברתה, אינסיבה ואיגרשה.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
