לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228771
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228650
יבמות דף נח
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
לרבי מאיר דאמר קדושין פסלי – חופה נמי פסלה, לר’ אלעזר ור’ שמעון דאמרי קדושין לא פסלי – חופה נמי לא פסלה. וממאי? דלמא עד כאן לא קאמר ר”מ התם אלא בקדושין, דקני לה, אבל חופה דלא קנה לה – לא; א”נ, עד כאן לא קאמרי רבי אלעזר ורבי שמעון התם אלא בקדושין, דלא קריבי לביאה, אבל חופה דקריבא לביאה – הכי נמי דפסלה? אלא אי איכא למימר בפלוגתא דהני תנאי, דתניא, ‘נישאו זו וזו כשרות ופסולות, או שנכנסו לחופה ולא נבעלו – אוכלות משלו ואוכלות בתרומה’; ‘נכנסו’ – מכלל ד’נישאו’ נישאו ממ? אלא לאו ‘כגון שנכנסו לחופה ולא נבעלו’, וקתני ‘אוכלות משלו ואוכלות בתרומה, רבי ישמעאל בנו של ר’ יוחנן בן ברוקה אומר, כל שביאתה מאכילתה חופתה מאכילתה, וכל שאין ביאתה מאכילתה אין חופתה מאכילתה’. ממאי? דלמא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה כר’ מאיר סבירא ליה, דאמר קדושין לא אכלה? האי ‘כל שאין ביאתה מאכילתה אין חופתה מאכילתה’? ‘כל שאין ביאתה מאכילתה אין כספה מאכילתה’ מיבעי ליה! דלמא איידי דאמר ת”ק חופה, אמר איהו נמי חופה. אמר רב עמרם, הא מילתא אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין ממתניתין, יש חופה לפסולות, ותנא תונא ‘אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה’; האי ארוסה היכי דמי? אילימא דקני לה כשהיא ארוסה וקא משקה לה כשהיא ארוסה; ארוסה בת משתיא היא? והא תנן ‘ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה’! אלא דקני לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה וקמשקה לה כשהיא נשואה, מי בדקי לה מיא? והתניא (במדבר ה לא) ”ונקה האיש מעון’ – בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו, אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו! אלא דקני לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה ונכנסה לחופה ולא נבעלה, ושמע מינה יש חופה לפסולות! אמר רבא, ותסברא, דהא מתרצתא היא? והא כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא אתא ואייתי מתניתא בידיה (במדבר ה כ) ”מבלעדי אישך’ – מי שקדמה שכיבת בעל לבועל, ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל! אמר רמי בר חמא, משכחת לה כגון שבא עליה ארוסה בבית אביה. דכוותה גבי שומרת יבם שבא עליה יבם בבית חמיה,
עמוד ב
שומרת יבם קרית לה? אשתו מעליא היא, דהא אמר רב קנה לכל! כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה. מידי הוא טעמא אלא לרב, הא אמר רב קנה לכל? הכא במאי עסקינן כגון דעבד בה מאמר, וב”ש היא דאמרי מאמר קונה קנין גמור. אי הכי היינו ארוסה? ולטעמיך, נשואה וכנוסה לאו חדא מילתא היא? אלא נשואה דידיה וכנוסה דחבריה, הכא נמי ארוסה דידיה ושומרת יבם דחבריה. רב פפא אמר, האי תנא הוא, דתניא ‘אין מקנין לה לארוסה להשקותה כשהיא ארוסה, אבל מקנין אותה להשקותה כשהיא נשואה’. רב נחמן בר יצחק אמר, על ידי גלגול. שלח רב חנינא משמיה דרבי יוחנן, העושה מאמר ביבמתו [ויש לו אח] – אפילו הוא כהן והיא כהנת, פסלה מן התרומה. למאן? אילימא לרבי מאיר, אימר דאמר רבי מאיר משתמרת לביאה פסולה לא אכלה, מדאורייתא, דרבנן מי אמר? ואלא לרבי אלעזר ורבי שמעון, השתא משתמרת לביאה פסולה דאורייתא אכלה, דרבנן מיבעיא? אלא כי אתא רבין אמר, עשה בה מאמר ביבמתו – דברי הכל אכלה; יש לו אח חלל – דברי הכל אינה אוכלת; לא נחלקו אלא שנתן לה גט, רבי יוחנן אמר אוכלת, ריש לקיש אמר אינה אוכלת. רבי יוחנן אמר אוכלת, אפילו לרבי מאיר דאמר אינה אוכלת, הני מילי משתמרת לביאה פסולה דאורייתא, אבל דרבנן אכלה. וריש לקיש אמר אינה אוכלת, אפילו לר”א ורבי שמעון דאמרי אוכלת, הני מילי דיש לו להאכיל במקום אחר, אבל הכא כיון דאין לו להאכיל במקום אחר – לא. וכי תימא הכא נמי יש לו להאכילה בחוזרת חוזרת, פסקה מיניה וקרובה לבי נשא, אבל הא אגידא ביה: נתארמלו או נתגרשו וכו’: בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל, כהן גדול שקדש את הקטנה ובגרה תחתיו,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
