לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228756
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228635
יבמות דף מג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וכי רבי לא שנאה, ר’ חייא מנין לו? אמר ליה, והא תנן ‘מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתיירו בו שתים – טמאות, ואחת – טהורה, וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן – טמאות, של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים – טהור, נשתיירו בו ג’ במקום אחד – טמא, היתה החיצונה אחת מהן – טהור, ניטלו ב’ ועשאן למלקט – טמאות, אחת והתקינה לנר או למיתוח – טמאה’, וקי”ל דאין הלכה כאותה משנה? אמר ליה, בר מינה דההיא, דר’ יוחנן ור”ל דאמרי תרוייהו, זו אינה משנה. מ”ט? אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אידי בריה דרב איקא, משום דקשיא רישא לסיפא, דקתני ‘של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים – טהור’, הא נשתיירו בו שתים במקום אחד – טמא, והדר תני ‘נשתיירו בו ג’ – טמא’, ג’ – אין, שתים – לא. ומאי קושיא? דלמא הא בגווייתא הא בברייתא? אלא מהכא, דקתני ‘וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן – טמאות’, ואע”ג דלא התקינה, אימא סיפא ‘אחת והתקינה לנר או למיתוח – טמאה’, התקינה – אין, לא התקינה – לא? אמר אביי, ומאי קושיא? דלמא הא בקתייהו הא בלא קתייהו? א”ר פפא, ומאי קושיא? ודלמא הא בקטינתא הא באלימתא? אלא משום דמסיימי בה דווקני ‘זו דברי ר”ש’. שלח ר’ חייא בר אבין, מארסין תוך ג’, וכן עושים מעשה, וכן היה ר’ אלעזר מלמדנו משום רבי חנינא הגדול, רובו של ראשון ורובו של שלישי ואמצעי שלם. אמימר שרא ליארס ביום תשעים. אמר ליה רב אשי לאמימר, והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו, צריכה להמתין ג’ חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו? ההוא לענין מינקת איתמר, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו, צריכה להמתין כ”ד חודש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו. והא ההוא דעבד סעודת אירוסין ביום תשעים, ואפסדיה רבא לסעודתיה? ההיא סעודת נשואין הואי. והלכתא, צריכה להמתין כ”ד חודש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו, וצריכה להמתין ג’ חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו: חוץ מן האלמנה וכו’: אמר רב חסדא, ק”ו, ומה במקום שאסור לכבס – מותר ליארס, מקום שמותר לכבס – אינו דין שמותר ליארס? מאי היא? דתנן, ‘שבת שחל תשעה באב בתוכה – אסור לספר ולכבס, ובחמישי מותר מפני כבוד השבת’, ותניא ‘קודם הזמן הזה העם ממעטין בעסקיהם מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע, ומארסין אבל לא כונסין, ואין עושין סעודת אירוסין’? כי תניא ההיא קודם דקודם (תניא). אמר רבא, וקודם דקודם נמי, ק”ו, ומה במקום שאסור לישא וליתן – מותר ליארס, מקום שמותר לישא וליתן – אינו דין שמותר ליארס? לא תימא דרבי יוסי אומר ‘כל הנשים יתארסו’, אלא אימא ‘כל הנשים ינשאו’.
עמוד ב
ולית ליה לרבי יוסי להבחין? לית ליה. ואיבעית אימא, לעולם אית ליה, ואימא ‘רבי יוסי אומר כל ארוסות גרושות ינשאו’. אי הכי היינו ר’ יהודה? איכא בינייהו נשואה ליארס; רבי יהודה סבר נשואה מותרת ליארס, ורבי יוסי סבר נשואה אסורה ליארס. וסבר ר’ יוסי נשואה אסורה ליארס? והתניא ‘רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול, וכמה איבול שלה? שלשים יום, וכולן לא ינשאו עד שיהו להן ג’ חדשים’? האי מאי קושיא? אילימא דקתני ‘רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו’ – מי אלימא ממתני’ דאוקימנא בארוסות גרושות ינשאו, ה”נ כל ארוסות גרושות ינשאו? אלא מסיפא, דקתני ‘וכולן לא ינשאו עד שיהו להן ג’ חדשים’, אינסובי הוא דלא, הא איתרוסי שפיר דמי? אמר רבא, תריץ ואימא הכי, ‘ר’ יוסי אומר כל ארוסות גרושות ינשאו חוץ מן האלמנה מפני האיבול, וכמה איבול שלה? שלשים יום, ונשואות לא יתארסו עד שיהא להן שלשה חדשים’. ואלמנה מן האירוסין מי אית לה איבול? והתני רבי חייא בר אמי ‘אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה, וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו, מתה אינו יורשה, מת הוא גובה כתובתה’? אלא תנאי היא, דתניא, ‘מראש חדש ועד התענית העם ממעטין מעסקיהן מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומליארס ומלישא, שבת שחל תשעה באב בתוכה אסור לספר ולכבס (ואסור ליארס), וי”א כל החדש אסור’. מתקיף לה רב אשי, ממאי ד’ליארס’ ליארס ממש? דלמא למיעבד סעודת אירוסין הוא דאסור, הא ליארס שפיר דמי? אי הכי, ‘מלישא’ ‘לינשא’ נמי, למיעבד סעודת נשואין הוא דאסור, הא לישא שפיר דמי? הכי השתא, בשלמא נשואין בלא סעודה איכא שמחה, אלא אירוסין בלא סעודה מי איכא שמחה? אלא אמר רב אשי, שאני אבילות חדשה מאבילות ישנה, ושאני אבילות דרבים מאבילות דיחיד: מתני’. ארבעה אחין נשואין ארבע נשים ומתו, אם רצה הגדול שבהם לייבם את כולן הרשות בידו. מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת – ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
