לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228744
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228623
יבמות דף לא
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
כיון דקא מצרכת חליצה מידע ידעי דחומרא בעלמא הוא. א”ה גירושין נמי, ליתני וליצרכה חליצה, ומידע ידעי דחומרא בעלמא הוא? אם אתה אומר חולצת – מתייבמת. הכא נמי אם אתה אומר חולצת – מתייבמת? ותתייבם ואין בכך כלום, אחזקה קא קיימא. איתיביה אביי, ‘נפל הבית עליו ועל בת אחיו, ואין ידוע איזה מהם מת ראשון – צרתה חולצת ולא מתייבמת’; אמאי? הכא נמי נימא אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה – אל תאסרנה מספק? וכי תימא ה”נ לחומרא, חומרא דאתי לידי קולא הוא, שאם אתה אומר חולצת – מתייבמת! גירושין דשכיחי – גזרו בהו רבנן, מפולת דלא שכיחי – לא גזרו בהו רבנן. אי נמי, גירושין, דקיימא ערוה דקא מוכח, וצרתה קמצרכת לה חליצה, אמרי, קמו ביה רבנן בגיטא דגיטא מעליא הוא, ואתו לייבומי לצרה; מפולת, מי קמו בהו רבנן במפולת? וגבי גירושין מי לא תנן? והתנן ‘היתה עומדת ברה”ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו – אינה מגורשת, מחצה על מחצה – מגורשת ואינה מגורשת’, ואמרינן למאי הלכתא? דאי כהן הוא – אסורה ליה, ואי ערוה היא – צרתה בעיא חליצה, ולא אמרינן שאם אתה אומר חולצת מתייבמת? הא איתמר עלה, רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו, הכא בשתי כיתי עדים עסקינן, אחת אומרת קרוב לה ואחת אומרת קרוב לו, דהוה ליה ספיקא דאורייתא, ומתניתין דהכא בכת אחת, דה”ל ספיקא דרבנן. וממאי דמתניתין דהכא בכת אחת? דומיא דקדושין, מה קדושין בכת אחת, אף גרושין בכת אחת. וקדושין גופייהו, ממאי דבכת אחת? דלמא בב’ כיתי עדים? אי בב’ כיתי עדים, תתייבם ואין בכך כלום. קיימי עדים וקאמרי קרוב לה, ואת אמרת תתייבם ואין בכך כלום? ותו, בשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן היא, דאמרי’ אוקי תרי לבהדי תרי ואשה אוקמה אחזקה, מידי דהוה אנכסי דבר שטיא, דבר שטיא זבין נכסי, אתו בי תרי ואמרי כשהוא חלים זבין, ואתו בי תרי ואמרו כשהוא שוטה זבין, ואמר רב אשי אוקי תרי להדי תרי
עמוד ב
וארעא אוקמא בחזקת בר שטיא? אלא אמר אביי, (איוב לו לג) ‘יגיד עליו ריעו’; תנא בקידושין וה”ה לגירושין, תנא בגירושין וה”ה לקידושין. א”ל רבא, אי ‘יגיד עליו ריעו’, מאי ‘זהו’ דקתני? אלא אמר רבא, כל שיש בקידושין יש בגירושין, ויש בגירושין מה שאין בקידושין, ו’זהו’ דגירושין לאו דוקא, אלא משום דתנא ‘זהו’ בקידושין, תנא נמי ‘זהו’ בגירושין. ו’זהו’ דקידושין למעוטי מאי? למעוטי זמן דליכא בקידושין. ומפני מה לא תקנו זמן בקידושין? הניחא למ”ד משום פירי – ארוסה לית לה פירי; אלא למ”ד משום בת אחותו – ליתקין זמן? משום דאיכא דמקדש בכספא ואיכא דמקדש בשטרא לא תקון רבנן זמן. א”ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי, והא עבדא דאיכא דקני בכספא ואיכא בשטרא ותקון רבנן זמן? התם רובא בשטרא, הכא רובא בכספא. אב”א, משום דלא אפשר; היכי ליעביד? לינחה גבי דידה – מחקה ליה, לינחה גבי דידיה – זמנין דבת אחותו היא ומחפה עלה, לינחה גבי עדים – אי דזכירי ליתו ליסהוד, ואי לא – זמנין דחזו מכתבא ואתו מסהדי, ורחמנא אמר ‘מפיהם’ ולא מפי כתבם. אי הכי בגירושין נמי נימא הכי? התם להצלה דידה קאתי, הכא לחובה דידה קאתי: מתני’. ג’ אחין נשואין ג’ נכריות, ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת – הרי אלו חולצות ולא מתייבמות, שנאמר (דברים כה ה) ‘ומת אחד מהן יבמה יבא עליה’, שעליה זיקת יבם אחד, ולא שעליה זיקת ב’ יבמין. רבי שמעון אומר, מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה: גמ’. ואי זיקת ב’ יבמין דאורייתא, חליצה נמי לא תיבעי? אלא מדרבנן, וגזירה שמא יאמרו ב’ יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות. ונייבם לחדא וניחלוץ לחדא? גזירה שמא יאמרו בית אחד מקצתו בנוי
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
