מסכת יבמות דף יד – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228727
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228606
יבמות דף יד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
מי סברת עשו ב”ש כדבריהם? לא עשו ב”ש כדבריהם. ור’ יוחנן אמר, עשו ועשו. ובפלוגתא [דרב ושמואל], דרב אומר לא עשו ב”ש כדבריהם, ושמואל אמר עשו ועשו. אימת? אילימא קודם בת קול, מ”ט דמ”ד לא עשו? ואלא לאחר בת קול, מ”ט דמ”ד עשו? אי בעית אימא קודם בת קול, ואי בעית אימא לאחר בת קול. אי בעית אימא קודם בת קול, וכגון דב”ה רובא; למ”ד לא עשו – דהא ב”ה רובא, ומ”ד עשו – כי אזלינן בתר רובא היכא דכי הדדי נינהו, הכא בית שמאי מחדדי טפי. ואי בעית אימא לאחר בת קול; מ”ד לא עשו – דהא נפקא בת קול, ומ”ד עשו – רבי יהושע היא, דאמר אין משגיחין בבת קול. ומ”ד עשו, קרינן כאן (דברים יד א) ‘לא תתגודדו’ – לא תעשו אגודות אגודות? אמר אביי, כי אמרינן ‘לא תתגודדו’, כגון שתי בתי דינים בעיר אחת, הללו מורים כדברי ב”ש והללו מורים כדברי ב”ה, אבל שתי בתי דינים בשתי עיירות – לית לן בה. אמר ליה רבא, והא ב”ש וב”ה כשתי בתי דינים בעיר אחת דמי? אלא אמר רבא, כי אמרינן ‘לא תתגודדו’ – כגון ב”ד בעיר אחת, פלג מורין כדברי ב”ש ופלג מורין כדברי ב”ה; אבל שתי בתי דינין בעיר אחת – לית לן בה. תא שמע, ‘במקומו של רבי אליעזר היו כורתים עצים לעשות פחמים בשבת לעשות ברזל, במקומו של ר’ יוסי הגלילי היו אוכלים בשר עוף בחלב’, במקומו של רבי אליעזר – אין, במקומו של רבי עקיבא – לא, דתניא, ‘כלל אמר רבי עקיבא – כל מלאכה שאפשר לעשותה מע”ש אין דוחה את השבת’? והאי מאי תיובתא? מקומות מקומות שאני! ודקארי לה, מאי קארי לה? ס”ד אמינא משום חומרא דשבת כמקום אחד דמי, קמ”ל. ת”ש, דרבי אבהו כי איקלע לאתריה דרבי יהושע בן לוי הוה מטלטל שרגא, וכי איקלע לאתריה דר’ יוחנן לא הוה מטלטל שרגא. והאי מאי קושיא? ולא אמרינן מקומות שאני? אנן הכי קאמרינן, ר’ אבהו היכי עביד הכא הכי והיכי עביד הכא הכי? רבי אבהו כר’ יהושע בן לוי סבירא ליה, וכי מקלע לאתריה דרבי יוחנן לא הוה מטלטל משום כבודו דרבי יוחנן. והאיכא שמעא? דמודע ליה לשמעא. ת”ש, ‘אע”פ שאלו אוסרים ואלו מתירים, לא נמנעו ב”ש מלישא נשים מב”ה ולא ב”ה מב”ש’; אי אמרת בשלמא לא עשו, משום הכי לא נמנעו, אלא אי אמרת עשו, אמאי לא נמנעו? בשלמא ב”ש מב”ה לא נמנעו, דבני חייבי לאוין נינהו; אלא ב”ה מבית שמאי אמאי לא נמנעו? בני חייבי כריתות ממזרים נינהו! וכי תימא קסברי ב”ה דאין ממזר מחייבי כריתות, והאמר רבי אלעזר אף על פי שנחלקו ב”ש וב”ה בצרות מודים שאין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת? אלא לאו שמע מינה לא עשו? לא, לעולם עשו, דמודעי להו ופרשי. והכי נמי מסתברא, דקתני סיפא ‘כל הטהרות וכל הטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין, לא נמנעו עושים טהרות אלו על גבי אלו’;
עמוד ב
אי אמרת בשלמא דמודעי להו, משום הכי לא נמנעו, אלא אי אמרת דלא מודעי להו, בשלמא ב”ש מב”ה לא נמנעו, דטמאות דב”ה לב”ש טהרות נינהו, אלא ב”ה מב”ש למה לא נמנעו? טהרות דב”ש לב”ה טמאות נינהו! אלא לאו דמודעי להו, שמע מינה. ומאי אולמיה דהך מהך? מהו דתימא צרה קלא אית לה, קמ”ל. גופא, אמר רבי אלעזר, אע”פ שנחלקו ב”ש וב”ה בצרות, מודים שאין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת. מאן מודים? אילימא ב”ש לב”ה, פשיטא, בני חייבי לאוין כשרים נינהו! אלא ב”ה לב”ש, היא גופא חייבי כריתות היא? לעולם ב”ש לב”ה, ולאפוקי מדר’ עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין, קמ”ל דאין ממזר מחייבי לאוין. ת”ש, ‘אע”פ שנחלקו ב”ש וב”ה בצרות ובאחיות בגט ישן ובספק אשת איש ובמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק בכסף ובשוה כסף בפרוטה ובשוה פרוטה – לא נמנעו ב”ש מלישא נשים מבית הלל ולא ב”ה מבית שמאי, ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר (זכריה ח יט) ‘האמת והשלום אהבו’, ר”ש אומר נמנעו הן מן הודאי ולא נמנעו מן הספק’, אי אמרת בשלמא עשו, משום הכי נמנעו, אלא אי אמרת לא עשו, אמאי נמנעו? ותסברא, נהי נמי דעשו, בשלמא בית הלל נמנעו מבית שמאי, דחייבי כריתות נינהו וממזרים הם לב”ה; אלא ב”ש, אמאי נמנעו מב”ה? בני חייבי לאוין נינהו וכשרים נינהו! כדאמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לצרה עצמה, ה”נ לא נצרכה אלא לצרה עצמה. ומ”ש מן הודאי, דאיסורא הוא, ספק נמי איסורא הוא? לא תימא ‘מן הספק’, אלא אימא ‘מן הסתם’, דמודעי להו ופרשי. ומאי קמ”ל? דאהבה וריעות נוהגים זה בזה? היינו רישא! הא קמ”ל דכולה ר”ש היא. תא שמע, דאמר רבי יוחנן בן נורי היאך הלכה זו רווחת בישראל? נעשה כדברי ב”ש – הולד ממזר לדברי ב”ה! נעשה כדברי ב”ה – הולד פגום לדברי ב”ש! בואו ונתקן להן לצרות