🕯️️ הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אהוד יהודה בן ליאורה לוסי ז"ל 🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוסף בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ליאורה לוסי בת דיאמנטינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אברהם בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ברוך בן מסעודה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רבקה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יחזקאל בן רחל ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ויקטוריה בת טופחה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יהודה בן מרים ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת פנינה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ציון בן שרה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן רוז ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת שמעון בן מיסה ז"ל🕯️️

מסכת חגיגה דף י – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226297
שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226323
חגיגה דף י
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
באונס, כאן ברצון. ואיבעית אימא, הא והא באונס, ול”ק, כאן באשת כהן, כאן באשת ישראל. (זכריה ח י) ‘וליוצא ולבא אין שלום, אמר רב, כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא, שוב אין לו שלום. ושמואל אמר, זה הפורש מתלמוד למשנה. ור’ יוחנן אמר, אפילו מש”ס לש”ס: מתני’. היתר נדרים – פורחין באויר, ואין להם על מה שיסמכו. הלכות שבת, חגיגות והמעילות – הרי הם כהררים התלוין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות. הדינין והעבודות הטהרות והטמאות ועריות – יש להן על מה שיסמכו, והן הן גופי תורה: גמ’. תניא, רבי אליעזר אומר, יש להם על מה שיסמכו, שנאמר (ויקרא כז ב) ‘כי יפליא’ (במדבר ו ב) ‘כי יפליא’ שתי פעמים, אחת הפלאה לאיסור, ואחת הפלאה להיתר. רבי יהושע אומר, יש להם על מה שיסמכו, שנאמר (תהילים צה יא) ‘אשר נשבעתי באפי’ – באפי נשבעתי וחזרתי בי. ר’ יצחק אומר, יש להם על מה שיסמכו, שנאמר (שמות לה ה/כב) ‘כל נדיב לבו’. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר, יש להם על מה שיסמכו, שנאמר (תהילים קיט קו) ‘נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך’. אמר רב יהודה, אמר שמואל, אי הואי התם, אמרי להו, דידי עדיפא מדידכו, שנאמר (במדבר ל ג) ‘לא יחל דברו’; הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלין לו. אמר רבא, לכולהו אית להו פירכא, לבר מדשמואל דלית ליה פירכא. דאי מדר’ אליעזר – דלמא כדרבי יהודה שאמר משום ר’ טרפון, דתניא ‘רבי יהודה אומר משום רבי טרפון, לעולם אין אחד מהם נזיר, שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה’. אי מדר’ יהושע – דלמא הכי קאמר, באפי נשבעתי ולא הדרנא בי. אי מדרבי יצחק – דלמא לאפוקי מדשמואל, דאמר שמואל, גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו, והא קמ”ל דאע”ג דלא הוציא בשפתיו. אי מדחנניה בן אחי רבי יהושע – דלמא כרב גידל אמר רב, דאמר רב גידל, אמר רב, מנין שנשבעין לקיים את המצוה? שנאמר ‘נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך’. אלא דשמואל לית ליה פירכא. אמר רבא, ואיתימא רב נחמן בר יצחק, היינו דאמרי אינשי ‘טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צנא דקרי’: הלכות שבת: מיכתב כתיבן! לא צריכא לכדר’ אבא, דאמר רבי אבא, החופר גומא בשבת ואין צריך אלא לעפרה – פטור עליה. כמאן? כרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה? אפילו תימא לרבי יהודה, התם מתקן, הכא מקלקל הוא. מאי ‘כהררין התלויין בשערה’?
עמוד ב
מלאכת מחשבת אסרה תורה, ומלאכת מחשבת לא כתיבא: חגיגות: מיכתב כתיבן! לא צריכא, לכדאמר ליה רב פפא לאביי, ממאי דהאי ‘וחגותם אותו חג לה” – זביחה, דלמא חוגו חגא קאמר רחמנא? אלא מעתה דכתיב (שמות ה א) ‘ויחוגו לי במדבר’, הכי נמי דחוגו חגא הוא? וכי תימא הכי נמי, והכתיב (שמות י כה) ‘ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות’? דלמא הכי קאמר רחמנא, אכלו ושתו וחוגו חגא קמאי? לא סלקא דעתך, דכתיב (שמות כג יח) ‘ולא ילין חלב חגי עד בקר’; ואי סלקא דעתך דחוגא הוא, תרבא לחגא אית ליה? ודלמא הכי קאמר רחמנא, חלב הבא בזמן חג לא ילין? אלא מעתה, הבא בזמן חג הוא דלא ילין, הא דכל השנה כולה ילין? (ויקרא ו ב) ‘כל הלילה עד הבקר’ כתיב! דלמא אי מההוא הוה אמינא ההוא לעשה, כתב רחמנא האי ללאו. ללאו? כתב קרא אחרינא (דברים טז ד) ‘ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר’! ודלמא לעבור עליו בשני לאוין ועשה? אלא אתיא ‘מדבר’ ‘מדבר’; כתיב הכא ‘ויחוגו לי במדבר’, וכתיב התם (עמוס ה כה) ‘הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר’, מה להלן זבחים, אף כאן זבחים. ומאי ‘כהררין התלויין בשערה’? דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן: מעילות: מיכתב כתיבן? אמר רמי בר חמא, לא נצרכא אלא לכדתנן ‘השליח שעשה שליחותו – בעל הבית מעל, לא עשה שליחותו – שליח מעל’; וכי עשה שליחותו, אמאי מעל? וכי זה חוטא וזה מתחייב? היינו ‘כהררין התלויין בשערה’. אמר רבא, ומאי קושיא? דלמא שאני מעילה דילפא ‘חטא’ ‘חטא’ מתרומה, מה התם שלוחו של אדם כמותו, אף כאן שלוחו של אדם כמותו? אלא אמר רבא, לא נצרכא אלא לכדתניא ‘נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח – שליח מעל’; שליח עניא מאי קא עביד? היינו ‘כהררין התלויין בשערה’. אמר רב אשי, מאי קושיא? דלמא מידי דהוה אמוציא מעות הקדש לחולין! אלא אמר רב אשי, לא נצרכא אלא לכדתנן ‘נטל אבן או קורה של הקדש – הרי זה לא מעל; נתנה לחבירו – הוא מעל וחבירו לא מעל’; מכדי מישקל שקלה, מה לי הוא ומה לי חבירו? היינו ‘כהררין התלויין בשערה’. ומאי קושיא? דלמא כדשמואל, דאמר שמואל, הכא

Like this article?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

השאירו תגובה

מפיצי האור של רבי נחמן מברסלב

קבלו פעם בחודש חבילת עלונים להפצה בהשתתפות בתרומה צנועה.