לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252398
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252486
גיטין דף לד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
יתומין שבאו לחלוק בנכסי אביהן – בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ובוררים להן חלק יפה, הגדילו – יכולין למחות. ורב נחמן דידיה אמר, הגדילו – אין יכולין למחות, דאם כן, מה כח בית דין יפה? התם ממונא, הכא איסורא. גידול בר רעילאי שדר לה גיטא לדביתהו. אזל שליחא, אשכחה דהוה יתבה ונוולה. אמר לה ‘הא גיטיך’. אמרה ליה, זיל השתא מיהא ותא למחר. אזל לגביה וא”ל, פתח ואמר ‘ברוך הטוב והמטיב’. אביי אמר, ברוך הטוב והמטיב ולא בטל גיטא. רבא אמר, ברוך הטוב והמטיב ובטל גיטא. במאי קמיפלגי? בגלוי דעתא בגיטא קמיפלגי, דאביי סבר גלוי דעתא בגיטא לאו מלתא היא, ורבא סבר גלוי דעתא בגיטא מילתא היא. אמר רבא, מנא אמינא לה? דרב ששת אשקליה גיטא לההוא גברא בעל כרחיה, ואמר להו לסהדי, הכי אמר לכו רב ששת, לבטל גיטא, ואצרכיה רב ששת גיטא אחרינא. ואביי, אטו רב ששת מבטל גיטא דאינשי הוה? איהו בטלה! והאי דקאמר להו הכי, משום דפנוי. ואמר אביי, מנא אמינא לה? דרב יהודה אשקליה גיטא לחתניה דר’ ירמיה ביראה ובטליה, תנא אשקליה ובטליה, הדר תנא ואשקליה על כרחיה, ואמר להו לסהדי, אותיבו קרי באוניכו וכתובו ליה; ואי סלקא דעתך גלוי דעתא בגיטא מילתא היא, הא חזו ליה דקא רהיט בתרייהו! ורבא, האי דקא רהיט בתרייהו – דאמר להו אשור הבו לה הייא, כי היכא דמשלם צערא דההוא גברא. ואמר אביי, מנא אמינא לה? דההוא דאמר להו ‘אי לא אתינא עד תלתין יומין – ליהוי גיטא’, אתא ופסקיה מברא, אמר להו ‘חזו דאתאי’ ‘חזו דאתאי’, ואמר שמואל – לא שמיה מתיא! ורבא, אטו התם לבטולי גיטא בעי? התם לקיומי תנאיה קא בעי, והא לא איקיים תנאיה! ההוא דאמר להו ‘אי לא נסיבנא עד תלתין יומין – ליהוי גיטא’. כי מטו תלתין יומין, אמר להו, הא טרחנא! למאי ניחוש לה? אי משום אונסא – אין אונס בגיטין, אי משום גלויי דעתא בגיטא – פלוגתא דאביי ורבא הוא! ההוא דאמר להו ‘אי לא נסיבנא לריש ירחא דאדר – ליהוי גיטא’. כי מטא ריש ירחא דאדר, אמר להו, אנא לריש ירחא דניסן אמרי! למאי ניחוש לה? אי משום אונס – אין אונס בגיטין, אי משום גלויי דעתא – פלוגתא דאביי ורבא! והלכתא כנחמן, והלכתא כנחמן,
עמוד ב
והלכתא כנחמני: מתני’. בראשונה היה משנה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה; התקין ר”ג הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פלונית וכל שום שיש לה, מפני תיקון העולם: גמ’. אמר רב יהודה, אמר שמואל, שלחו ליה בני מדינת הים לרבן גמליאל, ‘בני אדם הבאים משם לכאן, שמו יוסף וקוראין לו יוחנן, יוחנן וקוראין לו יוסף, היאך מגרשין נשותיהן?’ עמד ר”ג והתקין שיהו כותבין איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פלונית וכל שום שיש לה, מפני תיקון העולם. אמר רב אשי, והוא דאתחזק בתרי שמי. אמר ליה רבי אבא לרב אשי, רבי מרי ורבי אלעזר קיימי כוותך! תניא כוותיה דרב אשי, ‘היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל, ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל, וגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל – אינה מגורשת עד שיגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו, ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל ושם דיהודה עמו; יצא למקום אחר וגרש באחד מהן – מגורשת’. והאמרת שם דגליל עמו? אלא שמע מינה, הא דאתחזק הא דלא אתחזק, שמע מינה. ההיא דהוו קרו לה ‘מרים’ ופורתא ‘שרה’, אמרי נהרדעי מרים וכל שום שיש לה, ולא שרה וכל שום שיש לה: מתני’. אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה. נמנעו מלהשביעה, התקין ר”ג הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה. העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם, והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם: גמ’. מאי איריא אלמנה, אפילו כולי עלמא נמי, דהא קיימא לן ‘הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה’! אלמנה אצטריכא ליה, סד”א
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
