לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252368
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252456
גיטין דף ד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וחתמו ונתנו לה כשר! וכ”ת אנן מדאורייתא קא מתנינן לה, אי הכי ‘אומר היה ר”מ דבר תורה’ מיבעי ליה! אלא לעולם רבי אלעזר היא, וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה – היכא דליכא עדים כלל, היכא דאיכא עדים בעי, דאמר רבי אבא, מודה רבי אלעזר במזוייף מתוכו שהוא פסול. רב אשי אמר, הא מני ר’ יהודה היא, דתנן ‘ר’ יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש’. ומעיקרא מאי טעמא לא מוקמינן לה כר’ יהודה? מהדרינן אר”מ – דסתם מתני’ ר”מ, מהדרינן אר’ אלעזר – דקי”ל הילכתא כוותיה בגיטין. תנן ‘רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר, רבי אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד’, ואמר אביי, בעיירות הסמוכות לארץ ישראל ומובלעות בתחום א”י עסקינן, ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא והוי כמבי כובי לפומבדיתא; מכלל דת”ק סבר הני לא צריך, מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר לפי שאין בקיאין לשמה והני גמירי ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו והני נמי לא שכיחי? לא, רבה מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה. רבה מתרץ לטעמיה – דכולי עלמא לפי שאין בקיאין לשמה, והכא בהא קמיפלגי, ת”ק סבר הני כיון דסמוכות מיגמר גמירי, ואתא רבן גמליאל למימר מובלעות גמירי סמוכות לא גמירי, ואתא רבי אליעזר למימר מובלעות נמי לא שלא תחלוק במדינת הים. רבא מתרץ לטעמיה – דכולי עלמא לפי שאין עדים מצויין לקיימו, ותנא קמא סבר הני כיון דסמוכות מישכח שכיחי, ואתא רבן גמליאל למימר מובלעות שכיחי סמוכות לא שכיחי, ואתא רבי אליעזר למימר מובלעות נמי לא שלא תחלוק במדינת הים. תנן, ‘וחכמים אומרים אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך’, מכלל דתנא קמא סבר מוליך לא צריך, מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר לפי שאין בקיאין לשמה
עמוד ב
והני גמירי, ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו והני נמי לא שכיחי! רבה מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה. רבה מתרץ לטעמיה – דכולי עלמא לפי שאין בקיאין לשמה, והכא בגזירת מוליך אטו מביא קמיפלגי, דתנא קמא סבר לא גזרינן מוליך אטו מביא, ורבנן בתראי סברי גזרינן מוליך אטו מביא. ורבא מתרץ לטעמיה – דכולי עלמא לפי שאין עדים מצויין לקיימו, ורבנן בתראי לפרושי טעמיה דתנא קמא הוא דאתו. תנן, ‘המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם’, הא באותה מדינה במדינת הים – לא צריך, לרבא ניחא לרבה קשיא! לא תימא הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך, אלא אימא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך. הא בהדיא קתני לה – ‘המביא גט בארץ ישראל אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם’! אי מההיא הוה אמינא הני מילי דיעבד, אבל לכתחילה לא, קא משמע לן. ואיכא דמותיב לה הכי, הא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך, לרבה ניחא לרבא קשיא! לא תימא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך, אלא אימא הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך. אבל ממדינה למדינה בארץ ישראל מאי? צריך? ליתני ‘המביא ממדינה למדינה’ סתם! לעולם ממדינה למדינה בארץ ישראל נמי לא צריך, דכיון דאיכא עולי רגלים מישכח שכיחי. תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מאי איכא למימר? כיון דאיכא בתי דינין דקביעי – מישכח שכיחי. תנן, ‘רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא’, ואמר רבי יצחק, עיר אחת היתה בארץ ישראל ועססיות שמה, והיו בה ב’ הגמוניות שהיו מקפידין זה על זה, לפיכך הוצרכו לומר מהגמוניא להגמוניא, לרבא ניחא לרבה קשיא! רבה אית ליה דרבא. אלא מאי בינייהו? איכא בינייהו דאתיוה בי תרי, אי נמי באותה מדינה במדינת הים. תנן, ‘המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם – אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו’, והוינן בה, מאי ‘ואינו יכול לומר’?
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
