שיעור קצר בספר “משיבת נפש”
לנוחיותכם!
העתקנו לכם את הקטע עליו מדבר הרב
“ואפילו מי שנפל חס ושלום מאוד מאוד, ומונח בשאול תחתיות, חס ושלום, אף כל פי כן יש לו תקנה גדולה על ידי הצדיק הגדול האמיתי. כי על ידו (על ידי הצדיק) יכולין הכל לקבל חיות מהקדושה בכל מקום שהם. על כן באמת אין שום ייאוש בעולם כלל ואיך שהוא, אפילו אם נפל למקום שנפל, רחמנא לצלן, אף על פי כן מאחר שמחזק את עצמו במה שהוא עדיין, יש לו תקווה לשוב ולחזור אליו יתברך. והעיקר הוא “מבטן שאול שוועתי”. כי גם צעקה משאול תחתיות אינה נאבדת לעולם, ויצעק ויצעק ויצעק ולא יתייאש עצמו מן הצעקה לעולם, רק יצעק ויתחנן לפני השם יתברך תמיד, יהיה איך שיהיה, עד (ש)ישקיף וירא ה’ משמים”.