מסכת מגילה דף כ – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222321
שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222352
מגילה דף כ
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
לעולם ר’ יהודה, ואפי’ לכתחילה, ולא קשיא; הא דידיה, הא דרביה, דתניא, ‘ר’ יהודה אומר משום ר”א בן עזריה, הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר (דברים ו ד) ‘שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד’, השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, ר”מ אומר, (דברים ו ו) ‘אשר אנכי מצוך היום על לבבך’, אחר כוונת הלב הן הן הדברים’. השתא דאתית להכי, אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה, והא דתני יהודה בריה דר’ שמעון בן פזי, ר”מ היא: ר’ יהודה מכשיר בקטן: (דתניא) א”ר יהודה, קטן הייתי, וקריתיה למעלה מרבי טרפון וזקנים בלוד. אמרו לו, אין מביאין ראיה מן הקטן. תניא, אמר רבי, קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי יהודה. אמרו לו, אין מביאין ראיה מן המתיר. ולימרו ליה אין מביאין ראיה מן הקטן? חדא ועוד קאמרו ליה, חדא, דקטן היית, ועוד, אפילו גדול היית, אין מביאין ראיה מן המתיר: מתני’. אין קורין את המגילה, ולא מלין ולא טובלין ולא מזין, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול, עד שתנץ החמה. וכולן שעשו משעלה עמוד השחר, כשר: גמ’. מנלן? דאמר קרא (אסתר ט כח) ‘והימים האלה נזכרים ונעשים’. ביום אין, בלילה לא; לימא תיהוי תיובתא דר’ יהושע בן לוי, דאמר ריב”ל, חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום? כי קתני אדיום: ולא מלין וכו’: דכתיב (ויקרא יב ג) ‘וביום השמיני ימול’: ולא טובלין ולא מזין וכו’: דכתיב (במדבר יט יט) ‘והזה הטהור על הטמא [וגו’] ביום השביעי’, ואיתקש טבילה להזיה: וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכו’: פשיטא! מ”ש שומרת יום כנגד יום מכל חייבי טבילות? איצטריך, סלקא דעתך אמינא תיהוי כראיה ראשונה של זב, וראיה ראשונה של זב איתקש לבעל קרי, דכתיב (ויקרא טו לב) ‘זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע’, מה בעל קרי טובל ביום, האי נמי ליטבול ביומיה, והא ביממא לא מצי טבלה, דכתיב (ויקרא טו כו) ‘כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה’, בליליא מיהת ליעביד מקצת שימור ותיטבול, קמ”ל, כיון דבעיא ספירה,
עמוד ב
ספירה ביממא היא: וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר: מנהני מילי? אמר רבא, דאמר קרא (בראשית א ה) ‘ויקרא אלהים לאור יום’, למאיר ובא קראו יום. אלא מעתה ‘ולחשך קרא לילה’, [למחשיך ובא קרא לילה]? הא קיי”ל דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא! אלא אמר רבי זירא מהכא, (נחמיה ד טו) ‘ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים’, ואומר (נחמיה ד טז) ‘(והיה) לנו הלילה (למשמר)’. מאי ‘ואומר’? וכ”ת משעלה עמוד השחר לאו יממא, ומכי ערבא שמשא ליליא, ואינהו מקדמי ומחשכי, ת”ש ‘(והיה) לנו הלילה משמר והיום מלאכה’: מתני’. כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין ולמוספין ולוידוי הפרים ולוידוי מעשר ולוידוי יוהכ”פ, לסמיכה, לשחיטה, לתנופה, להגשה, לקמיצה ולהקטרה, למליקה ולקבלה ולהזיה, ולהשקיית סוטה ולעריפת העגלה ולטהרת המצורע. כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים. זה הכלל, דבר שמצותו ביום – כשר כל היום, דבר שמצותו בלילה – כשר כל הלילה: גמ’. מנלן? דאמר קרא ‘והימים האלה נזכרים ונעשים’. לקריאת ההלל, דכתיב (תהילים קיג ג) ‘ממזרח שמש עד מבואו’, (רבי יוסי) אומר, (תהילים קיח כד) ‘זה היום עשה ה”. ולנטילת לולב, דכתיב (ויקרא כג מ) ‘ולקחתם לכם ביום הראשון’. ולתקיעת שופר, דכתיב (במדבר כט א) ‘יום תרועה יהיה לכם’. ולמוספין, דכתיב (ויקרא כג לז) ‘דבר יום ביומו’. ולתפלת המוספין, כמוספין שויוה רבנן. ולוידוי פרים, דיליף ‘כפרה’ ‘כפרה’ מיום הכפורים, דתניא גבי יוה”כ, (ויקרא טז יא) ”וכפר בעדו ובעד ביתו’, בכפרת דברים הכתוב מדבר’, וכפרה ביממא הוא, דכתיב (ויקרא טז ל) ‘ביום הזה יכפר עליכם’: ולוידוי מעשר וכו’: דכתיב (דברים כו יג) ‘ואמרת לפני ה’ אלהיך בערתי הקדש מן הבית’, וסמיך ליה ‘היום הזה ה’ אלהיך מצוך’: לסמיכה ולשחיטה: דכתיב (ויקרא ג ח) ‘וסמך ושחט’, וכתיב בה בשחיטה (ויקרא יט ו) ‘ביום זבחכם’. ולתנופה, דכתיב (ויקרא כג יב) ‘ביום הניפכם את העומר’. ולהגשה, דאיתקש לתנופה, דכתיב (במדבר ה כה) ‘ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות והניף והקריב’. ולמליקה ולקמיצה ולהקטרה ולהזיה, דכתיב (ויקרא ז לח) ‘ביום צוותו את בני ישראל’. ולהשקיית סוטה, אתיא ‘תורה’ ‘תורה’; כתיב הכא (במדבר ה ל) ‘ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת’, וכתיב התם (דברים יז יא) ‘על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט’,