לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228719
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228598
יבמות דף ו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
לאו דמחמר, ואפי’ הכי לא דחי. אלא דקיימא לן דאתי עשה ודחי לא תעשה, ליגמר מהכא דלא לידחי? וכ”ת שאני לאוי דשבת דחמירי, והא תנא בעלמא קאי ולא קפריך, דתניא ‘יכול אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר, יכול ישמע לו? ת”ל (ויקרא יט ג) ‘איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו’, כולכם חייבין בכבודי’. אלא משום דאיכא למיפרך, מה להנך שכן הכשר מצוה! אלא סד”א תיתי מבנין בית המקדש, דתניא ‘יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת? ת”ל (ויקרא יט ל) ‘את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו’, כולכם חייבין בכבודי. מאי לאו בבונה וסותר, וטעמא דכתב רחמנא ‘את שבתותי תשמורו’, הא לאו הכי דחי? לא, לאו דמחמר, ואפילו הכי לא דחי. ואלא דקיימא לן דאתי עשה ודחי ל”ת, ליגמר מהכא דלא דחי? וכ”ת שאני לאוי דשבת דחמירי, והא תנא בעלמא קאי ולא קא פריך, דתניא ‘יכול אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר, יכול ישמע לו? תלמוד לומר ‘איש אמו ואביו תיראו’ וגו’, כולכם חייבים בכבודי’? אלא משום דאיכא למיפרך מה להנך שכן הכשר מצוה. הכשר מצוה? תיפוק לי מהתם? אין הכי נמי, ו’את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו’ למה לי? מיבעי ליה לכדתניא, ‘יכול יתיירא אדם ממקדש? תלמוד לומר ‘את שבתותי תשמורו ואת מקדשי תיראו’; נאמרה שמירה בשבת ונאמרה מורא במקדש, מה שמירה האמורה בשבת –
עמוד ב
לא משבת אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על השבת, אף מורא האמורה במקדש – לא ממקדש אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על המקדש, ואי זו היא מורא מקדש? לא יכנס אדם בהר הבית במקלו במנעלו בפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו, ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מק”ו; ואין לי אלא בזמן שבהמ”ק קיים, בזמן שאין בהמ”ק קיים מנין? ת”ל (ויקרא יט ל) ‘את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו’, מה שמירה האמורה בשבת לעולם, אף מורא האמורה במקדש לעולם’. אלא סד”א תיתי מהבערה, דתנא דבי רבי ישמעאל, (שמות לה ג) ‘לא תבערו אש בכל מושבותיכם’, מה ת”ל? מה ת”ל? אי לרבי יוסי – ללאו, אי לר’ נתן – לחלק, דתניא, ‘הבערה ללאו יצתה, דברי ר’ יוסי, רבי נתן אומר לחלק’, ואמר רבא, תנא מושבות קא קשיא ליה; מושבות מה ת”ל? מכדי שבת חובת הגוף היא, וחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בח”ל, מושבות דכתב רחמנא בשבת למה לי? משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד, לפי שנאמר (דברים כא כב) קוכי יהיה באיש חטא משפט מות והומתק, שומע אני בין בחול בין בשבת, ומה אני מקיים (שמות לא יד) ‘מחלליה מות יומת’, בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב”ד? או אינו אלא אפילו מיתת ב”ד, ומה אני מקיים ‘והומת’ בחול ולא בשבת? או אינו אלא אפילו בשבת? ת”ל ‘לא תבערו אש בכל מושבותיכם’, ולהלן הוא אומר (במדבר לה כט) ‘והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם’, מה מושבות האמורים להלן – בב”ד, אף מושבות האמורים כאן – בב”ד, ואמר רחמנא ‘לא תבערו’. מאי לאו רבי נתן היא דאמר לחלק יצתה, וטעמא דכתב רחמנא ‘לא תבערו’, הא לאו הכי דחי? לא, רבי יוסי. ותיהוי נמי ר’ יוסי, אימר דאמר רבי יוסי הבערה ללאו יצתה – הבערה גרידתא, הבערה דב”ד בישול פתילה הוא, וא”ר ששת, מה לי בישול פתילה מה לי בישול סמנין? אמר רב שימי בר אשי, האי תנא לא משום דאתי עשה ודחי ל”ת, אלא משום דמייתי מק”ו. וה”ק, מה אני מקיים ‘מחלליה מות יומת’ – בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב”ד, אבל מיתת ב”ד דחיא שבת מק”ו,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
