לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228795
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228674
יבמות דף פב
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
רבי יהודה לטעמיה, דאמר מין במינו לא בטיל. אבל לא נימוח מאי? לא תעלה? אדתני ‘אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות – לא תעלה’, ניפלוג וניתני בדידה, ‘בד”א? בשנימוחה, אבל לא נימוחה – לא תעלה’? טהורות בטהורות עדיף ליה. ולר”ל, מאי שנא רישא ומ”ש סיפא? א”ר שישא בריה דרב אידי, רישא בטומאת משקין דרבנן, סיפא דאורייתא. אבל טומאת שרץ מאי? לא תעלה? אדתני סיפא ‘אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות – לא תעלה’, ניפלוג וליתני בדידה, ‘במה דברים אמורים? בטומאת משקין, אבל בטומאת שרץ לא’? טהורה בטהורות עדיף ליה. רבה אמר, רישא איסור לאו, סיפא איסור כרת. והא רבה הוא דאמר כל בדאורייתא לא שנא איסור לאו ולא שנא איסור כרת? קשיא. רב אשי אמר, סיפא משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין, וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל. והא דרב אשי בדותא היא; למאן? אי לכהן – מישרא שרי, אי לישראל – לעולם אסור! אלא הא דרב אשי בדותא היא. וסבר ר’ יוחנן תרומה בזמן הזה דאורייתא? והתניא, ‘שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה, ולפניהם שתי סאין אחת של חולין ואחת של תרומה, ונפלו אלו בתוך אלו – הרי אלו מותרים, שאני אומר תרומה לתוך תרומה נפלה וחולין בתוך חולין נפלו’, ואמר ריש לקיש והוא שרבו חולין על התרומה, ור’ יוחנן אמר אע”פ שלא רבו חולין על התרומה; בשלמא לריש לקיש, קסבר בדרבנן נמי רבויא הוא דבעינן, אלא לרבי יוחנן קשיא? הא מני רבנן היא,
עמוד ב
ואנא דאמרי כרבי יוסי, דתניא בסדר עולם, (דברים ל ה) ”אשר ירשו אבותיך וירשתה’ – ירושה ראשונה ושניה יש להן ושלישית אין להן’, וא”ר יוחנן מאן תנא סדר עולם רבי יוסי. וסבר רבי יוחנן בדרבנן לא בעינן רבויא? והא תנן ‘מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, נתן סאה ונטל סאה כשר’, וא”ר יהודה בר שילא, אמר ר’ אסי, א”ר יוחנן, עד רובו; מאי לאו דנשתייר רובו? לא, דלא נשקול רובו. ואיבעית אימא, שאני הכא דאיכא למימר ‘שאני אומר’. תנן, ‘אנדרוגינוס נושא’? תני ‘אם נשא’. והא ‘נושא’ קתני? וליטעמיך, מאי ‘אבל לא נישא’? אלא מאי ‘נישא’ דיעבד, ‘נושא’ נמי דיעבד? אמרי, לא ‘נושא’ לכתחלה משמע, ‘אבל לא נישא’ דיעבד נמי לא. והא מדקתני סיפא ‘רבי אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר’ מכלל דת”ק ספוקי מספקא ליה? בין למר בין למר מפשט פשיטא ליה, איכא בינייהו סקילה משני מקומות; דמר סבר חייבין עליו סקילה משני מקומות, ומר סבר כזכר. אמר רב,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
