לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228799
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228678
יבמות דף פו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
‘תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי, דברי רבי מאיר, רבי אלעזר בן עזריה מתירו לכהן’; ‘מתירו’, מכלל דאיכא מאן דאסר? אלא אימא ‘נותנו אף לכהן’. מ”ט דר’ מאיר? אמר רב אחא בריה דרבה משמיה דגמרא, (במדבר יח כד) ‘כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה’ תרומה’ – מה תרומה אסורה לזרים, אף מעשר ראשון אסור לזרים. אי מה תרומה חייבין עליו מיתה וחומש, אף מעשר חייבין עליו מיתה וחומש? אמר קרא (ויקרא כב ט) ‘ומתו בו כי יחללוהו ויסף חמישיתו עליו’ – ‘בו’ ולא במעשר, ‘עליו’ ולא על מעשר. ורבנן? מה תרומה טובלת, אף מעשר ראשון נמי טובל, וכדתניא, ‘רבי יוסי אומר, יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר; הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון, מעשר ראשון ולא מעשר שני, ואפי’ מעשר עני, מנין? ת”ל (דברים יב יז) ‘לא תוכל לאכול בשעריך’, ולהלן הוא אומר (דברים כו יב) ‘ואכלו בשעריך ושבעו’, מה שעריך האמור להלן מעשר עני, אף שעריך האמור כאן מעשר עני, ואמר רחמנא ‘לא תוכל’. ואי מהתם הוה אמינא ללאו, אבל מיתה לא, קמ”ל. לישנא אחרינא, מעשר ראשון דטביל מדרבי יוסי נפקא? אי מההיא ה”א ללאו, אבל מיתה לא, קמ”ל. במאי אוקימתא כר’ מאיר? אימא סיפא, ‘בת לוי מאורסת לכהן ובת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר’, הכא מאי זרות איכא? אמר רב ששת, מאי ‘אינה אוכלת’ דקתני? אינה נותנת רשות לתרום. מכלל דנשואה נותנת רשות? אין, והתניא (במדבר יח לא) ”ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם’ – לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום; אתה אומר רשות לתרום, או אינו אלא לאכול? אמרת, תרומה חמורה אוכלת, מעשר הקל לא כל שכן? אלא לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום’. מר בריה דרבנא אמר, לומר שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות. הניחא למאן דאמר משום ייחוד, אלא למאן דאמר משום גרושה – גרושה בת (לוי מי לא אכלה במעשר? וליטעמיך, גרושה בת כהן מי לא אכלה בתרומה?) אלא גזירה משום גרושה בת ישראל. אי הכי מאי איריא מאורסת, אפי’ נשואה נמי? איידי דתנא רישא מאורסת, תנא נמי סיפא מאורסת. תנו רבנן, תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר,
עמוד ב
לכהן. לכהן ולא ללוי? אימא ‘אף לכהן’. מאי טעמא דר’ עקיבא? דכתיב (במדבר יח כו) ‘ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם’, בלוים קא משתעי קרא. ואידך? כדר’ יהושע ב”ל, דאמר ר’ יהושע ב”ל, בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים, וזה אחד מהם – (יחזקאל מד טו) ‘והכהנים הלוים בני צדוק’. ור”ע? הכא לא מצית אמרת, דכתיב (במדבר יח לא) ‘ואכלתם אותו בכל מקום’ – מי שיכול לאוכלו בכל מקום, יצא כהן שאין יכול לאוכלו בבית הקברות. ואידך? כל היכא דבעי, דלא בעי חומה, ואי אכיל ליה בטומאת הגוף לא לקי. ההיא גינתא דהוה שקיל רבי אלעזר בן עזריה מעשר ראשון מינה, אזל ר”ע אהדריה לפתחא לבי קברי. אמר, עקיבא בתרמילו ואנא חיי? איתמר, מפני מה קנסו לוים במעשר; פליגי בה רבי יונתן וסביא, חד אמר שלא עלו בימי עזרא, וח”א כדי שיסמכו כהנים עליו בימי טומאתן. בשלמא למאן דאמר שלא עלו, משום הכי קנסינהו, אלא למ”ד כדי שיסמכו עליו כהנים בימי טומאתן, משום כהנים קנסינהו ללוים? אלא כולי עלמא קנסא שלא עלו בימי עזרא, והכא בהא קמיפלגי; מר סבר קנסא לעניים, ומר סבר כהנים בימי טומאתן עניים נינהו. (בשלמא למאן דאמר קנסא לעניים, משום הכי אהדריה ר”ע לפתחא לבי קברי; אלא למאן דאמר לכהנים, אמאי אהדריה לפתחא לבי קברי?) הכי קאמר ליה, אי דקא אתית בתורת קנסא – אית לך, ואי קא אתית בתורת חלוקה – לית לך. ומנא לן דלא סליקו בימי עזרא? דכתיב (עזרא ח טו) ‘ואקבצם אל הנהר הבא על אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם’. אמר רב חסדא, בתחלה לא היו מעמידים שוטרי’ אלא מן הלוים, שנאמר (דברי הימים ב יט יא) ‘ושוטרים הלוים לפניכם’; עכשיו אין מעמידין שוטרים אלא מישראל, שנאמר ‘ושוטרים הרבים בראשיכם’: מתני’. בת ישראל שניסת לכהן – תאכל בתרומה. מת ולה הימנו בן – תאכל בתרומה. ניסת ללוי – תאכל במעשר. מת ולה הימנו בן – תאכל במעשר. ניסת לישראל – לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר. מת ולה הימנו בן – לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר. מת בנה מישראל – תאכל במעשר. מת בנה מלוי – תאכל בתרומה. מת בנה מכהן – לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
