לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228835
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228714
יבמות דף קכב
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
תלתא ריגלי, אמר לה רב אדא בר אהבה, זיל לקמיה דרב יוסף דחריף סכינא. אזלה קמיה, פשט מהא מתניתין, ‘עובד כוכבים שהיה מוכר פירות בשוק, ואמר פירות הללו של ערלה הן, של עזיקה הן, של נטע רבעי הן, לא אמר כלום; לא נתכוון אלא להשביח מקחו, אבא יודן איש ציידן אמר, מעשה בישראל ועובד כוכבים שהלכו בדרך ובא עובד כוכבים ואמר, חבל על יהודי שהיה עמי בדרך שמת בדרך וקברתיו, והשיאו אשתו; ושוב מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא ובא עובד כוכבים אחד ואמר, חבל על קולר של בני אדם שמתו וקברתים, והשיאו את נשותיהם; ושוב מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכין לכרכום ביתר ובא עובד כוכבים ואמר, חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין בדרך ביתר שמתו וקברתים, והשיאו את נשותיהם’: מתני’. מעידין לאור הנר ולאור הלבנה, ומשיאין על פי בת קול. מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר ‘איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת’, הלכו ולא מצאו שם אדם, והשיאו את אשתו. ושוב מעשה בצלמון, באחד שאמר ‘אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש והרי אני מת’, והלכו ולא הכירוהו, והלכו והשיאו את אשתו: גמ’. אמר רבה בר שמואל, תנא, בית שמאי אומרים אין משיאין על פי בת קול, וב”ה אומרים משיאין על פי בת קול. מאי קמ”ל? מתני’ היא! הא קמ”ל דאי משתכחת סתמא דאין משיאין – בית שמאי היא: והלכו ולא מצאו: ודלמא שד הוה? א”ר יהודה, אמר רב, שראו לו דמות אדם. אינהו נמי דמו? דחזו ליה בבואה. ואינהו נמי אית להו בבואה? דחזו ליה בבואה דבבואה. ודלמא לדידהו אית להו בבואה דבבואה? אמר רבי חנינא, אמר לי יונתן שידא, בבואה אית להו, בבואה דבבואה לית להו. ודלמא צרה הואי? תנא דבי רבי ישמעאל, בשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירין: מתני’. אמר רבי עקיבא, כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאתי נחמיה איש בית דלי. אמר לי, שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא. ונומיתי לו, כן הדברים. אמר לי, אמור להם משמי, אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות; מקובלני מר”ג הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד! וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר”ג, שמח לדברי, ואמר, מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא. מתוך הדבר נזכר ר”ג שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא ר”ג נשותיהן על פי עד אחד. והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד, מפי עבד, מפי אשה, מפי שפחה. ר’ אליעזר ורבי יהושע אומרים, אין משיאין את האשה על פי עד אחד. ר’ עקיבא אומר, לא ע”פ אשה ולא על פי עבד ולא על פי שפחה ולא על פי קרובים: גמ’. וסבר רבי עקיבא ע”פ אשה לא? והתניא, ‘רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא, אשה נאמנת להביא גיטה מק”ו; ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה – נאמנות להביא גיטיהן, זו שנאמנת לומר מת בעלה – אינו דין שנאמנת להביא גיטה’; נשים שאמרו חכמים הוא דלא מהימני, אשה בעלמא מהימנא! לא קשיא, כאן קודם שהחזיקו, כאן לאחר שהחזיקו: מתני’. אמרו לו, מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם והביאוהו בפונדק, ובחזרתם אמרו לפונדקית ‘איה חברנו?’, נומית להם, מת וקברתיו, והשיאו את אשתו; ולא תהא כהנת כפונדקית? אמר להו, לכשתהא כפונדקית נאמנת, הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו:
עמוד ב
גמ’. מאי גריעותא דפונדקית? אמר רב כהנא, פונדקית עובדת כוכבים היתה, ומסיחה לפי תומה היתה, זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו. וכן תני אבא בריה דרב מניומי בר חייא, פונדקית עובדת כוכבים היתה, ומסיחה לפי תומה היתה, זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו. והא איה חברנו קאמרי לה? כיון דחזיתינהו בכיא. אמרו לה, איה חברנו? אמרה להם, מת וקברתיו. תנו רבנן, מעשה באדם אחד שבא להעיד על האשה לפני רבי טרפון. אמר לו, בני, היאך אתה יודע בעדות אשה זו? אמר, אני והוא היינו הולכים בדרך, ורדף אחרינו גייס, ונתלה בייחור של זית ופשחו, והחזיר את הגייס לאחוריו. אמרתי לו, אריה, יישר כחך! אמר לי, מנין אתה יודע שאריה שמי? כך קורין אותי בעירי ‘יוחנן ברבי יהונתן אריה דמכפר שיחיא’. לימים חלה ומת. והשיא רבי טרפון את אשתו. ורבי טרפון לא בעי דרישה וחקירה? והתניא, ‘מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון להעיד עדות אשה, אמר לו? בני, היאך אתה יודע עדות זו? אמר לו, אני והוא היינו הולכין בדרך, ורדף אחרינו גייס, ונתלה בייחור תאנה ופשחו, והחזיר את הגייס לאחוריו, אמרתי לו ‘יישר כחך אריה’, אמר לי ‘יפה כוונת לשמי שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא’, לימים חלה ומת, אמר לו, לא כך אמרת לי ‘יוחנן בן יונתן דמכפר שיחיא אריה’? אמר ליה, לא, אלא כך אמרתי לך ‘יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא’, ודקדק עליו שנים ושלשה פעמים וכיון את דבריו והשיא רבי טרפון את אשתו’? תנאי היא, דתניא, ‘אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה דברי ר”ע, רבי טרפון אומר בודקין’. וקמיפלגי בדר’ חנינא, דאמר רבי חנינא, דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה, שנאמר (ויקרא כד כב) ‘משפט אחד יהיה לכם’, ומה טעם אמרו דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה? שלא תנעול דלת בפני לוין. ובמאי קמיפלגי? מר סבר כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמי, ומר סבר כיון דקא שרינן אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמי. אמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר (ישעיה נד יג) ‘וכל בניך למודי ה’ ורב שלום בניך’:
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
