🕯️️ הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אהוד יהודה בן ליאורה לוסי ז"ל 🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוסף בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ליאורה לוסי בת דיאמנטינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אברהם בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ברוך בן מסעודה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רבקה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יחזקאל בן רחל ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ויקטוריה בת טופחה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יהודה בן מרים ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת פנינה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ציון בן שרה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן רוז ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת שמעון בן מיסה ז"ל🕯️️

מסכת כתובות דף פד – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 84]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232958
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233069
כתובות דף פד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וסבר רב תנאו קיים? והא איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה – רב אמר יש לו עליו אונאה ושמואל אמר אין לו עליו אונאה? אלא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, ולאו מטעמיה – דאילו רבן שמעון בן גמליאל סבר מתה יירשנה, ורב סבר מתה לא יירשנה. האי מטעמיה ולא כהילכתיה הוא! אלא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר אם מתה יירשנה, ולאו מטעמיה – דאילו רבן שמעון בן גמליאל סבר בדאורייתא תנאו בטל, הא בדרבנן תנאו קיים, ורב סבר אפילו בדרבנן תנאו בטל. האי כטעמיה וכהילכתיה הוא, ורב מוסיף הוא! אלא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר אם מתה יירשנה, ולאו מטעמיה – דאילו רבן שמעון בן גמליאל סבר ירושת הבעל דאורייתא וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, ורב סבר ירושת הבעל דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה. ורב סבר ירושת הבעל דרבנן? והתנן, ‘רבי יוחנן בן ברוקא אומר היורש את אשתו יחזיר לבני משפחה וינכה להן מן הדמים’, והוינן בה, מאי קסבר, אי קסבר ירושת הבעל דאורייתא – אמאי יחזיר? ואי דרבנן – דמים מאי עבידתייהו? ואמר רב, לעולם קסבר ירושת הבעל דאורייתא, וכגון שהורישתו אשתו בית הקברות, משום פגם משפחה אמור רבנן לישקול דמי וליהדר, ומאי ‘ינכה להן מן הדמים’, דמי קבר אשתו, כדתניא, ‘המוכר קברו ודרך קברו מעמדו ומקום הספידו – באין בני משפחה וקוברין אותו בעל כרחו משום פגם משפחה’? רב לטעמיה דרבי יוחנן בן ברוקא קאמר, וליה לא סבירא ליה: מתני’. מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים – רבי טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן; רבי עקיבא אומר אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה. הניח פירות תלושין מן הקרקע – כל הקודם בהן זכה בהן. זכתה אשה יותר מכתובתה ובעל חוב יותר על חובו, המותר – רבי טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן; רבי עקיבא אומר, אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה: גמ’. למה לי למיתני מלוה, למה לי למיתני פקדון? צריכא, דאי תנא מלוה – בהא קאמר רבי טרפון, משום דמלוה להוצאה ניתנה, אבל פקדון דאיתיה בעיניה – אימא מודי ליה לרבי עקיבא; ואי תנא הא – בהא קאמר רבי עקיבא, אבל בהך אימא מודי לרבי טרפון, צריכא: מאי לכושל? רבי יוסי ברבי חנינא אומר, לכושל שבראיה. רבי יוחנן אמר, לכתובת אשה, משום חינא. כתנאי, ‘ר’ בנימין אומר לכושל שבראיה והוא כשר, רבי אלעזר אומר לכתובת אשה משום חינא’: הניח פירות התלושין: ורבי עקיבא, מאי איריא מותר? כולהו נמי דיורשין הוו! אין הכי נמי, ואיידי דאמר רבי טרפון מותר, תנא איהו נמי מותר.
עמוד ב
ור”ע תפיסה לא מהניא כלל? אמר רבא, אמר רב נחמן, והוא שתפס מחיים. ולרבי טרפון, דמנחי היכא? רב ושמואל דאמרי תרוייהו, והוא שצבורין ומונחין ברשות הרבים, אבל בסימטא לא. ורבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו, אפי’ בסימטא. דון דייני כר’ טרפון, ואהדריה ר”ל לעובדא מינייהו. אמר ליה רבי יוחנן, עשית כשל תורה! לימא בהא קמיפלגי, דמ”ס טעה בדבר משנה חוזר ומר סבר טעה בדבר משנה אינו חוזר? לא, דכ”ע טעה בדבר משנה חוזר, והכא בהא קמיפלגי, מר סבר הלכה כר”ע מחבירו ולא מרבו, ומר סבר הלכה אפי’ מרבו. ואיבעית אימא, דכ”ע הלכה כר”ע מחבירו ולא מרבו, והכא בהא קמיפלגי, מר סבר רבי טרפון רבו הוה, ומ”ס חבירו הוה. ואיבעית אימא, דכולי עלמא חבירו הוה, והכא בהא קמיפלגי, מר סבר הלכה איתמר, ומר סבר מטין איתמר. קריביה דר’ יוחנן תפוס פרה דיתמי מסימטא, אתו לקמיה דר’ יוחנן, אמר להו, שפיר תפסתוה. אתו לקמיה דרבי שמעון בן לקיש, אמר להו, זילו אהדור. אתו לקמיה דרבי יוחנן, אמר להו, מה אעשה שכנגדי חלוק עלי? ההוא בקרא דיתמי דתפסי תורא מיניה, בע”ח אמר מחיים תפיסנא ליה, ובקרא אמר לאחר מיתה תפסיה. אתו לקמיה דרב נחמן, אמר ליה, אית לך סהדי דתפסיה? אמר ליה, לאו. אמר ליה, מגו דיכול למימר לקוח הוא בידי – יכול נמי למימר מחיים תפיסנא ליה. והאמר ר”ל הגודרות אין להן חזקה? שאני תורא דמסירה לרועה. דבי נשיאה תפוס אמתא דיתמי מסימטא, יתיב ר’ אבהו ור’ חנינא בר פפי ור’ יצחק נפחא, ויתיב רבי אבא גבייהו, אמר להו, שפיר תפסיתוה. אמר להו ר’ אבא, משום דבי נשיאה נינהו מחנפיתו להו? והא דון דייני כר’ טרפון ואהדריה ריש לקיש עובדא מינייהו! יימר בר חשו הוה מסיק ביה זוזי בההוא גברא, שכיב ושביק ארבא. א”ל לשלוחיה, זיל תפסה ניהליה. אזל תפסה. פגעו ביה רב פפא ורב הונא ברי’ דרב יהושע, אמרו ליה, את תופס לב”ח במקום שחב לאחרים, ואמר רבי יוחנן התופס לבע”ח במקום שחב לאחרים

Like this article?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

השאירו תגובה

מפיצי האור של רבי נחמן מברסלב

קבלו פעם בחודש חבילת עלונים להפצה בהשתתפות בתרומה צנועה.