מסכת נדרים דף יח – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 18]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240166
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240255
נדרים דף יח
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
ותיובתא דרב הונא! לא, לעולם ‘הריני נזיר היום’ ‘הריני למחר’, ומאי ‘עלתה לו’? לבר מההוא יומא יתירא. אי נמי, כגון שקיבל שתי נזירות בבת אחת. מתיב רב המנונא, ‘(במדבר ו ב) ‘נזיר להזיר’ מכאן שהנזירות חל על הנזירות, שיכול והלא דין הוא, ומה שבועה חמורה – אין שבועה חלה על שבועה, נזירות קלה לא כל שכן? תלמוד לומר ‘נזיר להזיר’ – מכאן שהנזירות חלה על הנזירות’; היכי דמי? אילימא דאמר ‘הריני נזיר היום’ ‘הריני נזיר למחר’ – הא קרא בעיא? אלא לאו דאמר ‘הריני נזיר היום’ ‘הריני נזיר היום’, וקתני נזירות חל על נזירות! לא, הב”ע כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת. ומאי חומרא דשבועה מנדר? אילימא משום דחיילא אפילו על דבר שאין בו ממש – נדר נמי חמור, שכן חל על המצוה כרשות! אלא משום דכתיב בה בשבועה (שמות כ ז) ‘לא ינקה’: שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת: אמר רבא, אם נשאל על הראשונה – שניה חלה עליו. ממאי? מדלא קתני ‘אינו אלא אחת’, וקתני ‘אינו חייב אלא אחת’; רווחא הוא דלית לה, כי מיתשיל על חבירתה – חיילא. לישנא אחרינא, חיובא הוא דליכא, הא שבועה איכא; למאי הלכתא? לכדרבא, דאמר רבא, נשאל על הראשונה – עלתה לו שניה תחתיה. לימא מסייע ליה, ‘מי שנדר שתי נזירות ומנה את הראשונה והפריש קרבן ונשאל עליה – עלתה לו שניה בראשונה’? כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת:
עמוד ב
מתני’. סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל. כיצד? אמר ‘הרי עלי כבשר מליח’ ‘כיין נסך’ – אם בשל (שלמים) נדר אסור, אם בשל עבודת כוכבים נדר מותר, ואם סתם אסור. ‘הרי עלי כחרם’ – אם כחרם של שמים אסור, ואם כחרם של כהנים מותר, ואם סתם אסור. ‘הרי עלי כמעשר’ – אם כמעשר בהמה נדר אסור, ואם של גורן מותר, ואם סתם אסור. ‘הרי עלי כתרומה’ – אם כתרומת הלשכה נדר אסור, ואם של גורן מותר, ואם סתם אסור. דברי ר’ מאיר. ר’ יהודה אומר, סתם תרומה ביהודה אסורה בגליל מותר’, שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה; סתם חרמים ביהודה מותרין בגליל אסורין, שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים: גמ’. והתנן ‘ספק נזירות להקל’? אמר ר’ זירא, לא קשיא, הא ר’ אליעזר הא רבנן, דתניא, ‘המקדיש חייתו ובהמתו הקדיש את הכוי, ר’ אליעזר אומר לא הקדיש את הכוי’; מאן דאמר ממונו מעייל לספיקא – גופיה נמי מעייל, ומאן דאמר ממונו לא מעייל לספיקא – גופיה (נמי)