לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244527
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244591
נזיר דף ד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
הרי מושבע ועומד עליו מהר סיני! אלא כי הא דאמר רבא, ‘שבועה שאשתה’ וחזר ואמר ‘הריני נזיר’ – אתיא נזירות חיילא על שבועה. ורבנן, נמי הא מיבעי ליה לאסור יין מצוה כיין רשות? א”כ לימא קרא ‘מיין’, מאי ‘ושכר’? שמעת מינה תרתי. ור”ש? היינו טעמא דכתב ‘שכר’ לאלופי ‘שכר’ ‘שכר’ למקדש, דכתיב (ויקרא י ט) ‘יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך’, מה גבי נזיר – יין הוא דליתסר אבל שאר משקין לא, אף גבי מקדש נמי – יין הוא דליתסר אבל שאר משקין המשתכרין לא, ולאפוקי מדר’ יהודה, דתניא ‘ר’ יהודה אומר אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב ונכנס למקדש – חייב’. איבעית אימא, ר”ש לית ליה איסור חל על איסור, דתניא ‘ר”ש אומר האוכל נבילה ביום הכפורים – פטור’. ולרבנן נמי, הכתיב (במדבר ו ד) ‘מכל אשר יעשה מגפן היין’? אמרי לך רבנן, התם לימד על איסורי נזיר שמצטרפים זה עם זה. ור”ש? לית ליה צירוף, דתניא ‘ר”ש אומר, כל שהו למכות; לא אמרו כזית אלא לענין קרבן’: מתני’. הריני כשמשון, כבן מנוח, כבעל דלילה, כמי שעקר דלתות עזה, כמי שנקרו פלשתים את עיניו – הרי זה נזיר שמשון: גמ’. למה לי למיתנא כל הלין? צריכי, דאי אמר ‘הריני כשמשון’ – הוה אמינא שמשון אחרינא, קמ”ל ‘כבן מנוח’; ואי תנא ‘כבן מנוח’ – הוה אמינא איכא דמיתקרי הכי, קמ”ל ‘כבעל דלילה וכמי שנקרו פלשתים את עיניו’: מתני’. מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון? נזיר עולם – הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלש בהמות ואם נטמא מביא קרבן טומאה, נזיר שמשון – הכביד שערו אינו מיקל ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה: גמ’. נזיר עולם מאן דכר שמיה? חסורי מיחסרא והכי קתני, ‘האומר הריני נזיר עולם – הרי זה נזיר, מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון? נזיר עולם – הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלש בהמות ואם נטמא מביא קרבן טומאה, נזיר שמשון – הכביד שערו אינו מיקל בתער
עמוד ב
ואינו מביא קרבן טומא’. קרבן הוא דלא מייתי, אבל נזירות חיילא עליה; מני מתני’? לא רבי יהודה ולא ר”ש, דתניא ‘ר’ יהודה אומר נזיר שמשון מותר ליטמא למתים שכן מצינו בשמשון שנטמא, ר”ש אומר האומר נזיר שמשון לא אמר כלום שלא מצינו בשמשון שיצאת נזירות מפיו’, מני? אי ר’ יהודה – האמר אפילו לכתחילה, ומתניתין קתני אם נטמא, אי ר’ שמעון – האמר לא חיילא עליה נזירות כלל! לעולם ר’ יהודה היא, ואיידי דקתני גבי נזיר עולם ‘אם נטמא’ – תנא נמי גבי נזיר שמשון ‘אם נטמא’. לימא בפלוגתא דהני תנאי קמיפלגי, דתנן ‘הרי עלי כבכור רבי יעקב אוסר ור’ יוסי מתיר’; מאי לאו ר’ יהודה סבר לה כר’ יעקב דאמר לא בעינן דבר הנידר, ור’ שמעון סבר לה כר’ יוסי דאמר בעינן דבר הנידר? לא, דכולי עלמא בעינן דבר הנידר, ושאני גבי בכור דכתיב ביה (במדבר ל ג) ‘לה” לרבות את הבכור. ור’ יוסי אמר לך, ההוא ‘לה” מיבעי ליה לרבות חטאת ואשם. ומה ראית לרבות חטאת ואשם ולהוציא את הבכור? מרבה אני חטאת ואשם שכן מתפיסן בנדר, ומוציא אני את הבכור שאין מתפיסו בנדר. ור’ יעקב אמר לך, בכור נמי מתפיסו בנדר הוא, דתניא ‘של בית רבינו אמרו, מנין לנולד לו בכור בתוך עדרו שמצוה עליו להקדישו? שנאמר (דברים טו יט) ‘הזכר תקדיש”. ור’ יוסי אמר לך, נהי דמצוה להקדישו – אי לא מקדיש ליה מי לא קדוש? גבי נזיר נמי, הכתיב (במדבר ו ב) ‘לה”? ההוא מיבעי ליה לכדתניא, ‘אמר שמעון הצדיק, מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא, חוץ מאדם אחד שבא אלי מן הדרום יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, אמרתי לו, בני, מה ראית לשחת שער נאה זה? אמר לי, רועה הייתי לאבי בעירי, והלכתי לשאוב מים מן המעיין, ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז יצרי עלי וביקש לטורדני מן העולם, אמרתי לו, ריקה! מפני מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, שסופך להיות רמה ותולע'”? העבודה, שאגלחך לשמי’! עמדתי ונשקתיו על ראשו, אמרתי לו, כמותך ירבו נזירים בישראל, עליך הכתוב אומר (במדבר ו ב) ‘איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה”. ושמשון לאו נזיר הוה? והכתיב (שופטים יג) ‘כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן’? התם מלאך הוא דקאמר. ומנלן דאיטמי למתים? אילימא מדכתיב (שופטים טו טז) ‘בלחי החמור הכיתי אלף איש’ – דילמא גרויי גרי בהו ולא נגע בהו”? אלא מהכא (שופטים יד יט) ‘ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם’ – דילמא אשלחינון ברישא והדר קטלינן? ‘ויך’ ‘ויקח’ כתיב. ודילמא גוססין שוינן? אלא גמרא גמירי לה. ונזיר עולם היכא כתיב, דתניא, ‘רבי אומר, אבשלום נזיר עולם היה שנאמר (שמואל ב טו ז) ‘ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה’ בחברון’. ומגלח אחד לשנים עשר חדש,שנא’ (שמואל ב יד כו) ‘ויהי מקץ ימים לימים’,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
