לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244550
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244614
נזיר דף כז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
אמר ליה, וליטעמיך, הא דתנן ‘רשב”ג אומר הביא שלש בהמות ולא פירש – הראויה לחטאת תקרב חטאת, לעולה תקרב עולה, לשלמים תקרב שלמים’, אמאי? הא אמרת בהמה לאו כמפורשת דמיא! אמר ליה, התם (ויקרא יב ח) ‘ולקח’ (ויקרא טו ל) ‘ועשה’ אמר רחמנא – אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן, הכא נמי
עמוד ב
מי מצית אמרת הדין דחטאת תקרב עולה? הכא נקבה הכא זכר! מתיב רב המנונא, ומי אמרינן בהמה בעלת מום כסתומה דמיא? ת”ש ‘כיצד אמרו האיש מגלח על נזירות אביו? בזמן שהיה הוא ואביו נזירים, והפריש אביו מעות לנזירותו ומת, ואמר הריני נזיר ע”מ שאגלח על מעות אבא – היו לו מעות סתומות יפלו לנדבה, היתה לו בהמה מופרשת – חטאת תמות, עולה תקרב עולה, ושלמים יקרבו שלמים’; מאי לאו אפי’ בעלת מום? לא, תמימה. אבל בעלת מום כסתומה דמיא? מאי איריא מעות? לימא ‘היתה לו בהמה בעלת מום יפלו לנדבה’! הכי נמי, בעלת מום למאי קדישא? לדמי, דמי היינו מעות. מתיב רבא ‘(ויקרא ד כג) ‘קרבנו’ – בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבן אביו; יכול לא יצא בקרבנו של אביו שהפריש מן הקלה על החמורה או מן החמורה על הקלה, אבל יוצא בקרבן שהפריש אביו מן הקלה על הקלה או מן החמורה על החמורה? ת”ל (ויקרא ד) ‘קרבנו’ ‘קרבנו’ – בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבנו של אביו; יכול לא יצא בקרבן אביו בבהמה שהפריש אפי’ מן הקלה על הקלה מן החמורה על החמורה, שהרי אין אדם מגלח על בהמת אביו בנזירות, אבל יוצא במעות שהפריש אביו אפי’ מן החמורה על הקלה או מן הקלה על החמורה – שהרי אדם מגלח על מעות אביו בנזירות
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
