לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244562
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244626
נזיר דף לט
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
אותביה חמש, ומאחר דלא תניא חמש מ”ט אותביה? אמר רב פפא, אנא סברי לאו גמרא היא בידיה והדר ביה, ולא ידענא דגמרא היא בידיה ולא הדר ביה: רבי אלעזר בן עזריה אומר כו’: אמר רב יוסף, כמאן מתרגמינן ‘מפורצנין ועד עיצורין’? כר’ יוסי: מתני’. סתם נזירות ל’ יום. גילח או שגילחוהו לסטים – סותר ל’ יום. נזיר שגילח בין בזוג בין בתער, או שסיפסף כל שהוא – חייב: גמ’. איבעיא להו, האי מזיא – מלתחת רבי או מלעיל? למאי נפקא מינה, לנזיר שגילחוהו ליסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו; אי אמרת מלתחת רבי – נזירות הא שקליה, אלא אי אמרת מלעיל רבי – מאי דאקדיש הא קאים. ת”ש, מהא אינבא חיה דקאים בעיקבא דבינתא; ואי סלקא דעתך מלתחת רבי – ברישא דבינתא בעי למיקם! לעולם מלתחת רבי, ואגב חיותא נחית ואזיל אינבא. ת”ש, אינבא מתה ברישא דבינתא; ואי סלקא דעתך מלעיל רבי – בעיקבא דבינתא בעי למיקם! התם נמי, משום דלית בה חילא – שרוגי שריגא ואזיל. תא שמע, מבלורית דכושיים, דבתר דמגדלין לה רפיא מלתחת! התם נמי, איידי דקמטא היא משיכבא דרפיא. תא שמע, מסקרתא דרפי עמרא מלתחת ותניא, ותו כד צבעי סביא דיקנהון חוורן
עמוד ב
עיקבי נימהון, ש”מ מלתחת רבי, ש”מ. ואלא הא דתניא ‘נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר’, ואי סלקא דעתך מלתחת רבי – ליסתור? כגון שגילחוהו אחר מלאת, ומני רבי אליעזר היא, דאמר כל אחר מלאת ז’ סותר. מ”ט דר”א? יליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה, מה תגלחת טומאה שבעה, אף תגלחת טהרה שבעה, וקים להו לרבנן – כל ז’ יומין אתיא מזייא כדי לכוף ראשו לעיקרו: נזיר שגילח בין בתער בין בזוג או שסיפסף כל שהוא חייב: ת”ר ‘(במדבר ו ה) ‘תער’, אין לי אלא תער, תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין? ת”ל (במדבר ו ה) ‘קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו’, דברי ר’ יאשיה. ר’ יונתן אומר, ‘תער’, אין לי אלא תער, מירט תלש סיפסף כל שהוא – פטור’. והכתיב ‘קדוש יהיה’? למימרא דאם גילח ליה בתער קאים עליה בעשה ול”ת. תניא אידך, ”תער’, אין לי אלא תער, תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין? ת”ל (במדבר ו ה) ‘לא יעבור על ראשו’; ומאחר שסופינו לרבות כל דבר, מה ת”ל ‘תער לא יעבור על ראשו’? לפי שלא למדנו לתגלחת האחרונה שיהיה בתער, ללמדו ממצורע אי אפשר
25 בפברואר 2019
אין תגובות
