לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244585
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244649
נזיר דף סג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
מתני’. נזיר שגילח ונודע לו שהוא טמא, אם טומאה ידועה – סותר, ואם טומאת תהום – אינו סותר. אם עד שלא גילח – בין כך ובין כך סותר. כיצד? ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה – טמא. נמצא משוקע בקרקע המערה, ירד להקר – טהור, ליטהר מטומאת מת – טמא, שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור, שרגלים לדבר: גמ’. מנא הני מילי? אמר ר”א, דאמר קרא (במדבר ו ט) ‘וכי ימות מת עליו בפתע פתאום’, ‘עליו’ – במחוורת לו. ריש לקיש אמר, אמר קרא (במדבר ט י) ‘כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה’ – כי דרך, מה דרך בגלוי אף כל בגלוי. ואלא הדתנן ‘איזוהי טומאת התהום? כל שאינו מכירה אחד בסוף העולם, אבל מכירה אחד בסוף העולם אין זו טומאת התהום’; בשלמא למ”ד כי דרך – שפיר, אלא למאן דאמר במחוורת לו – כי מכירה אחד בסוף העולם מאי הוי? ותו, הא דתניא ‘המוצא מת מושכב לרחבה של דרך – בתרומה טמא, בנזיר ובעשיית פסח טהור’ – מאי שנא? אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה: אם עד שלא גילח וכו’: מאן תנא? א”ר יוחנן, ר”א היא, דאמר תגלחת מעכבת. בעי רמי בר חמא, נטמא בתוך מלאת ונודע לו לאחר מלאת, מהו? בתר ידיעה אזלינן, וידיעה אחר מלאת היא, או לא, ולמאי למיסתר?
עמוד ב
אמר רבא, ת”ש ‘אם עד שלא גילח בין כך ובין כך סותר’ – היכי דמי? אי דאיתידע ליה בתוך מלאת – צריכא למימר? אלא לאו לאחר מלאת, ש”מ. ועדיין תיבעי לך כולו סותר או שבעה סותר? למאן? אילימא לרבנן – פשיטא דכולו סותר! ואי לר”א – כל אחר מלאת שבעה סותר! אמר לך, ה”מ כי נטמא אחר מלאת, והאי לפני מלאת הוא, או דילמא שאני הכא דידיעה אחר מלאת היא? ומינה, קתני ‘בין כך ובין כך סותר’ ולא קמיפלגי. ת”ר, ‘המוצא מת מוטל לרחבה של דרך – לתרומה טמא, ובנזיר ובעושה פסח טהור. בד”א? שאין לו מקום לעבור, אבל יש לו מקום לעבור – אף לתרומה טהור. בד”א? שמצאו שלם, אבל משובר או מפורק – אפילו אין מקום לעבור, חיישינן שמא בין פרקין עבר. ובקבר, אפילו משובר ומפורק – טמא, מפני שקבר מצרפו. בד”א? במהלך ברגליו, אבל טעון או רכוב – טמא, לפי שמהלך ברגליו אפשר לו שלא יגע ושלא יסיט ושלא יאהיל, טעון או רכוב אי אפשר שלא יגע ושלא יסיט ושלא יאהיל. בד”א? בטומאת התהום, אבל טומאה ידועה – שלשתן טמאים. ואיזו היא טומאת התהום? כל שאין מכירה אחד בסוף העולם. מכירה אחד בסוף העולם – אין זו טומאת התהום. היה טמון בתבן או בצרורות – הרי זו טומאת התהום, בימים ובאפילה ובנקיקי הסלעים – אין זו טומאת התהום. ולא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד’: כיצד ירד: צפה אינה מטמאה לענין שרץ, דתניא ‘ספק טומאה צפה – בין בכלים בין בקרקע טהורה, ר”ש אומר בכלים טמאה בקרקע טהורה’.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
