לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252410
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252498
גיטין דף מו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
‘משום נדר אני מוציאך’ – קסבר טעמא מאי משום קלקולא, אי אמר לה הכי מצי מקלקל לה ואי לא לא מצי מקלקל לה. איכא דאמרי, אמר רב יוסף בר מניומי, אמר רב נחמן, צריך שיאמר לה ‘הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך ומשום נדר אני מוציאך’ – קסבר טעמא מאי כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים, הלכך צריך למימר לה הכי. תניא כלישנא קמא ותניא כלישנא בתרא. תניא כלישנא קמא, ‘א”ר מאיר, מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר? שמא תלך ותנשא לאחר ונמצאו דברים בדאין, ויאמר ‘אילו הייתי יודע שכן הוא – אפי’ אם היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה’, ונמצא גט בטל ובניה ממזרין; לפיכך אומרים לו ‘הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר”. תניא כלישנא בתרא, ‘אמר רבי אלעזר ברבי יוסי, מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר? שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים, לפיכך אומרים לו ‘אמור לה הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך ומשום נדר אני מוציאך”: רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר: אמר רבי יהושע בן לוי, מ”ט דר’ יהודה? דכתיב (יהושע ט יח) ‘ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה’. ורבנן, התם מי חלה שבועה עילוייהו כלל? כיון דאמרו להו ‘מארץ רחוקה באנו’ ולא באו – לא חיילה שבועה עילוייהו כלל! והאי דלא קטלינהו – משום קדושת השם. וכמה רבים? רב נחמן אמר, ג’. ר’ יצחק אמר, עשרה. רב נחמן אמר ג’ – ‘ימים’ ב’ ‘רבים’ ג’, רבי יצחק אמר עשרה – דכתיב ‘עדה’: רבי מאיר אומר כל נדר שצריך וכו’: תניא ‘רבי אלעזר אומר, לא אסרו צריך אלא מפני שאינו צריך’. במאי קמיפלגי? ר”מ סבר אדם רוצה שתתבזה אשתו בב”ד, ור”א סבר אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב”ד: א”ר יוסי בר’ יהודה מעשה בצידן וכו’: מאי תנא דקתני מעשה? חסורי מיחסרא והכי קתני, ‘בד”א? כשנדרה היא, אבל נדר איהו – יחזיר, ואמר רבי יוסי ברבי יהודה, מעשה נמי בצידן, באחד שאמר לאשתו ‘קונם אם איני מגרשיך’ וגירשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם’.
עמוד ב
מאי קונם? אמר רב הונא, באומר ‘יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך’: והתירו לו שיחזירנה: פשיטא! מהו דתימא ליגזור משום דר’ נתן, דתניא ‘ר’ נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן’, קמ”ל: מפני תיקון העולם: מאי תיקון העולם איכא? אמר רב ששת, ארישא. רבינא אמר, לעולם אסיפא, והכי קתני, ‘אין בזו מפני תיקון העולם’: מתני’. המוציא את אשתו משום אילונית, רבי יהודה אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה, אמר רבי יהודה, אומר לה ‘שתיקותיך יפה מדיבוריך’: גמ’. למימרא דרבי יהודה חייש לקלקולא ורבנן לא חיישי לקלקולא? והא איפכא שמעינן להו, דתנן ‘המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר, רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר’, אלמא [רבנן חיישי לקלקולא] ורבי יהודה לא חייש לקלקולא! אמר שמואל, איפוך. והא מדקתני סיפא ‘נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה – אמר ר’ יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך’, מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא! הא נמי איפוך. אביי אמר, לעולם לא תיפוך, ור’ יהודה בההיא סבר לה כר’ מאיר, וסבר לה כרבי אלעזר; בצריך סבר לה כרבי אלעזר, בשאינו צריך סבר לה כר’ מאיר. אמר רבא, דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא? אלא אמר רבא, דר’ יהודה אדר’ יהודה לא קשיא – כדשנינן, דרבנן אדרבנן לא קשיא – מאן חכמים? ר’ מאיר דאמר בעינן תנאי כפול, והכא במאי עסקינן? בדלא כפליה לתנאיה: מתני’. המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים – אין פודין אותו, אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן: גמ’. אמר רב אסי, והוא שמכר ושנה ושילש. הנהו בני בי מיכסי דיזפי זוזי מעובדי כוכבים ולא הוה להו למפרעינהו, אתו וקא גרבי להו. אתו לקמיה דרב הונא, אמר להו, מאי איעביד לכו? דתנן ‘המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו’! אמר ליה רבי אבא, לימדתני רבינו והוא שמכר ושנה ושילש! אמר ליה, הני מרגל רגילי דעבדי הכי! ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי, אתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
