לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252440
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252528
גיטין דף עו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
בשלמא לרבא – רישא בדלא פריש סיפא דפריש, אלא לרב אשי – מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? קשיא. ת”ר, ‘הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים’ ו’על מנת שתניקי את בני שתי שנים’ – אע”פ שלא נתקיים התנאי הרי זה גט, לפי שלא אמר לה ‘אם תשמשי’ ‘אם לא תשמשי’, ‘אם תניקי’ ו’אם לא תניקי’, דברי רבי מאיר. וחכ”א, נתקיים התנאי – ה”ז גט, ואם לאו – אינו גט. רשב”ג אומר, אין לך תנאי בכתובים שאינו כפול. איכא דאמרי לר’ מאיר קאמר ליה, ואיכא דאמרי לרבנן קאמר להו; איכא דאמרי לר’ מאיר קאמר ליה והכי קאמר ליה, אין לך תנאי בכתובים שאינו כפול, והוו להו שני כתובים הבאין כאחד וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין, איכא דאמרי לרבנן קאמר להו והכי קאמר להו, אין לך תנאי בכתובים שאינו כפול, וגמרינן מינייהו. ורמינהו, ‘הרי זה גיטיך ע”מ שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים – מת האב או מת הבן אינו גט דברי ר’ מאיר, וחכמים אומרים אע”פ שלא נתקיים התנאי הרי זה גט – יכולה היא שתאמר לו תן לי אביך ואשמשנו תן לי בנך ואניקנו’, קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר, קשיא דרבנן אדרבנן! דרבי מאיר אדרבי מאיר לא קשיא – התם בדלא כפליה לתנאיה, הכא בדכפליה לתנאיה; ורבנן אדרבנן לא קשיא – מאן חכמים דהכא? רבן שמעון בן גמליאל היא, דאמר, כל עכבה שאינה הימנה הרי זה גט. תנו רבנן, אמר לה בפני שנים ‘הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא ב’ שנים’, וחזר ואמר לה בפני שנים ‘הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז’ – לא ביטל דברי האחרון את הראשון; רצתה משמשתו, רצתה נותנת לו מאתים זוז. אבל אמר לה בפני שנים ‘הרי זה גיטך ע”מ שתתני לי מאתים זוז’, וחזר ואמר לה בפני שנים ‘הרי זה גיטך על מנת שתתני לי ג’ מאות זוז’ – ביטל דברי האחרון את הראשון, ואין אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפין. אהייא? אילימא אסיפא, הרי בטל! אלא ארישא, פשיטא! מהו דתימא כל לקיומא תנאי מצטרפין, קמ”ל: מתני’. ‘הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום’, והיה הולך מיהודה לגליל הגיע לאנטיפרס וחזר – בטל תנאו. ‘הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום’, והיה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי וחזר – בטל תנאו. ‘הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום’, והיה הולך למדינת הים והגיע לעכו וחזר – בטל תנאו. ‘הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום’, היה הולך ובא הולך ובא – הואיל ולא נתיחד עמה הרי זה גט: גמ’. למימרא דאנטיפרס בגליל הוה קיימא? ורמינהי ‘אנטיפרס ביהודה וכפר עותנאי בגליל, בינתים מטילין אותו לחומרא – מגורשת
עמוד ב
ואינה מגורשת’? אמר אביי, תרי תנאי קאמר לה; אי מטינא לגליל – לאלתר ליהוי גיטא, ואי משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא – ליהוי גיטא. הגיע לאנטיפרס וחזר, דלא לגליל מטא ולא אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין – בטל תנאו: הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום כו’: למימרא דעכו במדינת הים קיימא, והא אמר רב ספרא, כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי – בעכו הוו מפטרי, משום דאסור לצאת מארץ לחוצה לארץ? אמר אביי, תרי תנאי קאמר לה; אי מטינא למדינת הים – לאלתר ליהוי גיטא, אי משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא – ליהוי גיטא. הגיע לעכו וחזר, דלא למדינת הים מטא ולא אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין – בטל תנאו: ה”ז גיטך כל זמן שאעבור וכו’: והא לא עבר? אמר רב הונא, מאי ‘פניך’? תשמיש, ואמאי קרי ליה פניך? לישנא מעליא נקט. ורבי יוחנן אמר, לעולם ‘פניך’ ממש; מי קתני ‘הרי זו מגורשת’? ‘ה”ז גט’ קתני, דלא הוי גט ישן, ולכי מלו תלתין יומי הוי גיטא. תניא כוותיה דר’ יוחנן, ‘ה”ז גיטך כל זמן שאעבור מנגד פניך שלשים יום, והיה הולך ובא הולך ובא – הואיל ולא נתייחד עמה ה”ז גט, ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה’. וליחוש שמא פייס? אמר רבה בר רב הונא, הכי אמר אבא מרי משמי’ דרב, באומר ‘נאמנת עלי לומר שלא באתי’. איכא דמתני לה אמתניתין, ‘מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י”ב חדש ומת בתוך י”ב חדש – ה”ז גט’, וליחוש שמא פייס? אמר רבה בר רב הונא, הכי אמר אבא מרי משמיה דרב, באומר ‘נאמנת עלי לומר שלא באתי’. מאן דמתני לה אמתני’ – כל שכן אברייתא; מאן דמתני לה אברייתא – אבל אמתני’ הא לא אתא: מתני’. ‘ה”ז גיטך אם לא באתי מכאן ועד י”ב חדש’ ומת בתוך י”ב חדש – אינו גט. ‘ה”ז גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י”ב חדש’ ומת בתוך י”ב חדש – ה”ז גט. ‘אם לא באתי מכאן ועד י”ב חדש כתבו ותנו גט לאשתי’ – כתבו גט בתוך י”ב חדש ונתנו לאחר י”ב חדש אינו גט. ‘כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן עד י”ב חדש’ – כתבו בתוך י”ב חדש ונתנו לאחר י”ב חדש אינו גט. רבי יוסי אומר, כזה גט. כתבו לאחר י”ב חדש ונתנו לאחר י”ב חדש ומת – אם הגט קודם למיתה ה”ז גט, ואם מיתה קדמה לגט אינו גט, ואם אין ידוע – זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת: גמ’. תנא, ‘רבותינו התירוה לינשא’. מאן רבותינו? אמר רב יהודה, אמר שמואל, בי דינא דשרו מישחא, סברי לה כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו. א”ר אבא בריה דרבי חייא בר אבא, א”ר יוחנן, ר’ יהודה נשיאה בנו של ר”ג בר רבי הורה, ולא הודו לו כל סיעתו, ואמרי לה כל שעתו. א”ל ר’ אלעזר לההוא סבא, כי שריתוה – לאלתר שריתוה או לאחר שנים עשר חדש שריתוה? לאלתר שריתוה – דהא לא אתי, או דלמא לאחר י”ב חדש שריתוה – דהא איקיים ליה תנאו? ותיבעי ליה מתניתין, ‘מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י”ב חדש ומת בתוך י”ב חדש הרי זה גט’ – לאלתר הוי דהא לא אתי, או דלמא לאחר י”ב חדש דהא איקיים ליה תנאיה? אין הכי נמי, [חסר מעט בסוף העמוד עקב מגבלות מקום]
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
