לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257503
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257422
קידושין דף נד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
חזרנו על כל צדדים של ר”מ, ולא מצינו הקדש בשוגג אין מתחלל במזיד מתחלל, ומשנתינו בכתנות כהונה שלא בלו, הואיל וניתנו ליהנות בהן, לפי שלא ניתנה תורה למלאכי השרת. ת”ש ‘כתנות כהונה שבלו מועלין בהם דברי ר”מ’, מאי לאו אפי’ לא בלו? לא, בלו דוקא. ת”ש ‘מועלים בחדתין ואין מועלים בעתיקים (דברי ר’ יהודה), ר’ מאיר אומר מועלין אף בעתיקים, שהיה ר”מ אומר מועלין בשירי הלשכה’, ואמאי? נימא הואיל וניתנו ליהנות לפי שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, דהא חומת העיר ומגדלותיה משירי הלשכה אתו, דתנן ‘חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משירי הלשכה’? לא תימא ר”מ, אלא אימא ר’ יהודה. ת”ש דתניא ‘אמר ר’ ישמעאל בר רבי יצחק אבני ירושלים שנשרו מועלים בהם דברי ר”מ’? לא תימא ר”מ, אלא אימא ר’ יהודה. אי ר’ יהודה, ירושלים מי מיקדשא? והתנן ‘כאימרא כדירים כעצים כאישים כהיכל כמזבח כירושלים, ר’ יהודה אומר כל האומר ירושלים לא אמר כלום’! וכי תימא משום דלא אמר ‘כירושלים’, והתניא ‘ר’ יהודה אומר כל האומר כירושלים לא אמר כלום עד שידור בדבר הקרב בירושלי”!
עמוד ב
תרי תנאי נינהו ואליבא דר’ יהודה. אמר עולא משמיה דבר פדא, אומר היה ר”מ, הקדש במזיד מתחלל בשוגג אין מתחלל, ולא אמרו בשוגג מתחלל אלא לענין קרבן בלבד. וכי מאחר דאין מתחלל – קרבן במאי מחייב? אלא כי אתא רבין פריש משמיה דבר פדא, אומר היה ר”מ, הקדש במזיד מתחלל בשוגג אין מתחלל, ולא אמרו בשוגג מתחלל אלא לענין אכילה בלבד. אמר רב נחמן, אמר רב אדא בר אהבה, הלכה כר”מ במעשר הואיל וסתם לן תנא כותיה, והלכה כר’ יהודה בהקדש הואיל וסתם לן תנא כותיה. כר”מ במעשר מאי היא? דתנן, ‘כרם רבעי – ב”ש אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור וב”ה אומרים יש לו, ב”ש אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות וב”ה אומרים כולו לגת’. מ”ט דב”ה? גמרי (ויקרא יט כד) ‘קודש’ (ויקרא כז לב) ‘קודש’ ממעשר, מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור, אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור. וב”ש לא גמרי ‘קודש’ ‘קודש’ ממעשר. וב”ה אומרים כמעשר – כמאן סבירא להו? אי כר’ יהודה – אמאי כולו לגת? האמר מעשר ממון הדיוט הוא! אלא לאו כר”מ. כר’ יהודה בהקדש מאי היא – דתנן ‘שילח ביד פיקח ונזכר עד שלא הגיע אצל חנווני – חנווני מעל לכשיוציא’. וכר’ יהודה במעשר מי לא תנן? והתנן ‘הפודה מעשר שני שלו – מוסיף עליו חמישיתו בין משלו בין שניתן לו במתנה’; מני? אילימא ר”מ היא – מי מצי יהיב ליה במתנה? והאמר מעשר ממון גבוה הוא! אלא לאו ר’ יהודה? לא, לעולם ר”מ, והכא במאי עסקינן? כגון דיהיב ניהליה בטיבליה, וקסבר מתנות שלא הורמו כמי שלא הורמו דמיין. ת”ש ‘הפודה נטע רבעי שלו – מוסיף עליו חמישיתו, בין משלו בין שניתן לו במתנה’; מני? אילימא ר”מ – מי מצי יהיב ליה? והא גמרי’ ‘קודש’ ‘קודש’ ממעשר! אלא לאו ר’ יהודה? לעולם ר”מ, והכא במאי עסקינן? כגון דיהיב כשהוא סמדר, ודלא כר’ יוסי דאמר סמדר אסור מפני שהוא פרי ת”ש ‘משך הימנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים – נותן סלע ומשתכר בסלע ומעשר שני שלו’; מני? אילימא ר”מ – אמאי משתכר בסלע? (ויקרא כז כג) ‘ונתן את הכסף וקם לו’ אמר רחמנא! אלא לאו ר’ יהודה? לעולם ר’ יהודה, והכא חד סתמא והכא תרי סתמי. ואי סתמא דוקא – מה לי חד סתמא מה לי תרי סתמי? אמר רב נחמן בר יצחק, הלכה כר’ מאיר הואיל ותנן בבחירתא כוותיה.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
